שולחן ערוך חושן משפט שמח ז


שולחן ערוך

ראובן שראה שמעון שנכנס לבית לוי וגנב חפץ אחד ובא אותו חפץ ליד ראובן והחזירו (לשמעון) אין לוי יכול להוציא ממנו בדין:

הגה: ודוקא ששמעון יש לו שום טענה נגד לוי אבל אם אין לו טענה עליהם רק גנבם וזה יודע ראובן אם החזירם לשמעון הגנב חייב לשלם ללוי דהוי ליה להשיב האבידה לבעלים (מרדכי פ' הספינה וכן משמע מתשובת הרא"ש):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

וגנב חפץ אחד כו':    אע"פ שכ' עליה מור"ם דאיירי דיש לו טענה על מה שלקחה מ"מ כ' ל' וגנב כיון שאין ידוע לראובן שטענתו אמת וחזקה הוא שכל מה שהוא בבית האדם הוא שלו וגם הוא הלך שם בחשאי:

ודוקא ששמעון יש לו שום טענה כו':    ומסיי' בזה הרא"ש והטור וכ' ז"ל ובכהא אינו חייב משום שומר אבידה להחזירו ליד בעלים כיון ששמעון אומר שיש לו תביעה עליו ואם יחזירו ראובן ללוי ויתפוס שמעון אח"כ משל ראובן לא היה מחזירו לו ואין ראובן חייב להציל ממון לוי בממונו עכ"ל:

וזה יודע ראובן:    פי' יודע שאין לו טענה עליו:

חייב לשלם ללוי:    ואע"פ ששמעון כבר הגביה להגניבה והוציאה וקנאה בהגבהה ובסעיף שלפני זה פטר לשמעון מה"ט היינו דוקא שפטרו ממה שסייע בהוצאתו ואחר שהוציא להגניב' בא הגנב ונטלו מידו משא"כ בזה שמיירי ששמעון מעצמו החזיר ליד ראובן הגניבה והיה יכול להחזיקו בידו ולהחזיר ליד הבעלים מ"ה חייב מדין שומר אבידה וק"ל:


ט"ז

באר היטב

(ח) לשלם:    ואע"פ ששמעון כבר הגביה הגניבה והוציאה וקנאה בהגבהה ובסעיף הקודם פטר לשמעון מה"ט. התם פטרו ממה שסייעו בהוצאתו ואחר שהוציאה בא הגנב ונטלה מידו משא"כ בזה דמעצמו החזיר ליד ראובן הגניבה והיה יכול להחזיקה בידו ולהחזיר ליד הבעלים מש"ה חייב מדין שומר אבידה. סמ"ע.



קצות החושן

▲ חזור לראש