פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך חושן משפט שמו י


מקרא לצבע סימון האותיות: סמ"ע ש"ך ט"ז באר היטב קצות החושן באר הגולה

שולחן ערוך

שאל פרה לרבעה או ליראות או לעשות בה פחות מש"פ או ששאל שתי פרות לעשות בהן שוה פרוטה הרי זה ספק ואין מוציאין מידו:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

לרבע' או להראותו בה כו' עד ה"ז ספק:    פי' דהן איבעיא דלא איפשטא בגמ' וז"ל הגמ' לרבעה מהו כדשיילי אינשי בעינן ולהכי לא שיילי אינשי א"ד טעמא מאי משום הנאה והכא אית לי' הנאה להראות בו עשיר ויקיפו לו מהו ממונא בעינא והא איכא או דלמא בעינא ממונא מינה דשאלה גופא והא ליכא פחות משום פרוטה מהו מי אמרינן ממונא בעינן והא איכא או דלמא כל פחות מש"פ לאו כלום הוא שאל ב' פרות מהו מי אמרינן זיל בתר שואל ומשאיל והאיכא א"ד זיל בתר פרות ובכל חדא וחדא ליכא ממונא תיקו וכל הנך איבעיות פירש"י והטור לענין אי הוי לשואל דין שואל להתחייב באונסין או לא אבל אי שאלינהו בבעלים לא קמבעיא להו בהו דפשיטא דפטור באונסין אבל הרמב"ם פי' גם הני איבעית לענין שאלה בבעלים וכמ"ש המ"מ שם והמחבר סתם דבריו כדי לפרש בו איזה פי' שנרצה ודוק:

ש"ך - שפתי כהן

(ה) לרבעה כו'. עיין בסמ"ע ס"ק ט"ז שמביא אבעיות דש"ס ומסיים בתיקו כו' וזה אינו אלא בש"ס ובפוסקים הוא בעיא דלא איפשטא אבל לא סלקא בתיקו ונ"מ דאם תפס המשאיל אין מוציאין מידו אבל אי הוי סלקו בתיקו מוציאין מידו וכמש"ל סי' כ"ה ס"ב לדעת הרא"ש וטור וכן כתבתי שם בשם רש"ל (וכן כתבתי לקמן ס"ס שצ"א לדעת הטור ע"ש) וכ"כ הטור כאן להדיא ואף לענין אונסין אי תפס לא מפקינן מיניה שוב הארכתי בזה בספרי תקפו כהן:


(ו) הרי זה ספק כו'. אם חייב באונסי' אבל חייב בגנבה ואבדה כיון דאיכא ש"פ לשואל כדין ש"ש כ"כ הרא"ש וכ"כ הרא"ש בשם הרמ"ה ומשמע מכאן דאין ש"ש חייב בגנבה ואבדה אא"כ שכרו ש"פ:



באר היטב

(ט) ספק:    הסמ"ע כת' דכל הני הן אבעיות בש"ס ומסיים בתיקו וזה אינו אלא בעיות דלא איפשטו הן ונ"מ דאם תפס המשאיל אין מוציאין מידו אבל אי הוי סלקי בתיקו מוציאין מידו וכמ"ש בסי' כ"ה ס"ב לדעת הרא"ש והטור וכ"כ שם בשם רש"ל וכ"כ הטור כאן להדי' אך לענין אונסין אי תפס לא מפקינן מיניה. שוב הארכתי בזה בספר תקפו כהן. ש"ך.



קצות החושן

▲ חזור לראש