שולחן ערוך חושן משפט שמו ו

האומר לשלוחו צא והשאל עם פרתי אינה שאלה בבעלים שנאמר אם בעליו עמו הבעלים עצמם ולא שליח (ויש חולקין ואומרים דשלוחו של אדם כמותו) (טור ס"ט בשם הרמ"ה) ואם אמר לעבדו הכנעני צא והשאל עם פרתי הרי זה שאלה בבעלים שיד העבד כיד רבו:

הגה: נשאל לו העבד בלא דעת רבו לא מקרי שאלה בבעלים (רמב"ם והמגיד פ' ב' דשאלה):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

הבעלים עצמן ולא שליח: אע"ג דקי"ל בכ"מ שלוחו של אדם כמותו שאני הכא דכתיב ב"פ בעליו עמו דמשמע דדקדק הכ' דוקא הבעלים עצמן:

ויש חולקין כו': עד"ר והגד"מ שם שכתבתי טעם לדברי מור"ם למה הביא דעת החולקין ולא פסק כהרי"ף והרמב"ם וכמ"ש המחבר ע"ש.

שיד עבד כיד רבו: ואע"ג דאינו בר מצות ועד"ר:

נשאל לו העבד בלא דעת רבו כו': פי' ול"ת שגם לזה מקרי ידו כיד רבו:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(ג) וי"ח כו' עיין בסמ"ע ס"ק ט' שכתב שבדרישה כתב טעם החולקין והטעם ברור שכבר השיג הרא"ש על הרי"ף בדברים נכונים וכן שאר אחרונים השיגו על הרי"ף והרמב"ם בזה כדאית' בנ"י ע"ש:

(ד) דשלוחו של אדם כמותו כלו' דמספיקא לא מפקינן ממונא ואמרי' שלוחו של אדם כמותו וכן מוכח בש"ס ופוסקים וכ"כ הנ"י בשם הר"ן להדי' ולפ"ז אם תפס המשאיל לא מפקינן מיניה אפי' להיש חולקין וכן עיקר:

באר היטב

עריכה

(ה) עצמם: אע"ג דקי"ל בכ"מ שלוחו של אדם כמותו שאני הכא דכתי' ב"פ בעליו עמו משמע דדקדק הכתו' דוקא הבעלים עצמן. סמ"ע.

(ו) חולקין: כלו' דמספיקא לא מפקינן ממונא ואומרים שלוחו כמותו וכן מוכח בש"ס ופוסקים וכ"כ הנ"י בשם הר"ן להדי' ולפ"ז אם תפס המשאיל לא מפקי' מיניה אפי' להי"ח וכן עיקר. ש"ך.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}