שולחן ערוך חושן משפט שמו ג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שאל הבעל ונתרצה להיות שאול לו אע"פ שלא התחיל במלאכת השואל בשעת משיכת הפרה אלא מזמין ומכין עצמו ללכת חשיב שפיר עמו במלאכתו אבל באמירה שאומר להיות שאול לו ולא הכין עצמו למלאכתו לא הוי שאלה בבעלים:

מפרשים

 

אלא מזמין ומכין כו':    והיינו דוק' כשהבטיחו לעשו' מלאכתו ולא קבע לו השואל לזה זמן אבל אם קבע לו השואל זמן אימתי יעש' מלאכתו אף שהו' מוכן לא מיקרי שאל' בבעלי' כ"כ הטו' בשם הרמ"ה ונרא' דגם הרא"ש מוד' בזה ועפ"ר:
 

(א) באמירה כו' כ"כ הטור ולפע"ד אינו מוכרח בהרא"ש דמ"ש הרא"ש והיינו אמירה דלעיל ר"ל דמוכח התם דלא בעינן עידן עבידתייהו ממש והוא הדין דלא בעינן הכנה אלא דבש"ס קאמר בעידן עבידתייהו פי' הרא"ש כן וכן משמע בתוס' ר"פ השואל וכן משמע ל' ר"י נ"ל ח"ג וז"ל שאלה בבעלים מיקרי מזמן שמכיני' עצמן ללכת כו' כי בעלים באמירה עכ"ל ובתו' פ' חז"ה דף מ"ג ע"ב ובמרדכי שם גבי מה שהקשו דא"ל שמור לי היום כו' וא"ת אכתי שמירה בבעלים היא דאמרי' בריש השואל דבעלים באמיר' ותירצו דשאני התם דבאמיר' משעבד עצמו ליכנס במלאכתם מיד אבל הכא לא משתעבד עד למחר עכ"ל מוכח דבאמירה אף בלא הכנה הוי שמירה בבעלים ודוק:
 

(ב) מזמין:    והיינו דוקא כשהבטיחו לעשות מלאכתו ולא קבע לו השואל זמן לזה אבל אם קבע לו זמן אימתי יעשה מלאכתו אף שהוא מוכן לא מקרי שאלה בבעלים כ"כ הטור בשם הרמ"ה ונראה דגם הרא"ש מודה בזה. שם.

(ג) באמירה:    והש"ך כת' דאין דין זה מוכרח ע"ש שהביא ראיה מהתוס' ורבינו ירוחם והמרדכי דמוכח מדבריהם דגם באמירה בלא הכנה הוי שמירה בבעלים.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש