שולחן ערוך חושן משפט שמג א

השואל חפץ או כל דבר לזמן -- מיד כשיכלה הזמן חוזר הדבר השאול לרשות המשאיל להפטר השואל מאונסים, אפילו הוא עדיין בביתו. ומ"מ חייב הוא בגניבה ואבידה כדין שומר שכר. ואם שלחו לו בתוך הזמן ביד עבדו או שלוחו של משאיל או של שואל -- נתבאר בסי' ש"מ:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

מיד כשיכלה הזמן כו': כבר כתבו הטור והמחבר לעיל ס"ס ש"מ ובפרישה כתבתי שם טעם הטור דכתבו ב"פ והוא דבס"ס ש"מ אשמועינן דאפי' שלחו לו בשלוחו ונאנסה בדרך לא תאמר דס"ל תחלתו בפשיע' בשליחתו ע"י שליח וסופו באונס ולחייב באונסין ובסי' זה קמ"ל דאפי' לא שלחו לו אלא הוא עדיין בביתו אפ"ה חייב בגניב' ואביד' כש"ש ואף שהמחב' כ' שני הדינין לעיל ס"ס ש"מ צ"ל דחזר וכתבו כאן משום דנמשך אחר ל' הטו' דכתבו כאן מטעם שכתבתי:

באר היטב

עריכה

(א) כשיכלה: כבר כתבו הט"ו בסוף סימן ש"מ והטעם שכתבו הטור ב"פ הוא דהתם אשמועינן דאפי' שלחו ע"י שלוחו ונאנסה בדרך לא קאמר דה"ל תחלתו בפשיעה בשליחתו ע"י שליח וסופו באונס וליחייב באונסין והכא קמ"ל דאפי' היא עדיין בביתו מ"מ חייב בגניבה ואבידה כש"ש והמחבר דכתב ב' הדינים בסוף סימן ש"מ צ"ל דנמשך אחר לשון הטור כאן. סמ"ע.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}