שולחן ערוך חושן משפט שכ ג
<< · שולחן ערוך חושן משפט · שכ · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
כל דבר שהוא לסייג הארץ בעל הקרקע חייב בו וכל דבר שהוא שמירה יתירה החוכר או המקבל חייב בו הקרדום שחופרין בו הארץ והכלים שנושאים בהם העפר והדלי והכד וכיוצא בהם שדולים בהם המים על בעל הקרקע וחטיטת המקומות שמקבצים בהם המים על החוכר או על המקבל.
- (וי"א דבחוכר אין על בעל השדה כלום (טור בשם י"א ושהכי מסתברא) וכן נ"ל):
מפרשים
כל דבר שהוא לסייג הארץ כו': ז"ל הטור דינו של מקבל שכל דבר שאין השדה נשמר זולתו כגון הסייג והחפירה שסביב השדה הוא על בעל השדה וכל דבר שהוא כדי לעשות שמירה מעולה הוא על המקבל עכ"ל והחפירה זו שכ' נראה דר"ל כמו שמפורש בגמ' וכתבו הטו' והמחב' לעיל סי' רי"ח ס"ך לענין הקונה חצי שדה מחבירו שכ' שם ז"ל ועושה גדר ואחורי הגדר סמוך לגדר חריץ קטן רחב שלשה טפחים וחוצה לה חריץ גדול רחב ששה טפחים ובין שני החריצים רחב טפח וכל זה כדי שלא תקפוץ הנמייה וע"ש בפרישה:
הקרדום שחופרין בו כו': ז"ל הטור ויתן בעל השדה עיקר הדברים הצריכים לעבודת קרקע כמו הקרדום שחופרין בו והכלים שמוציאין בו העפר והדלי והכד שדולין בו והדברים שאינן מעיקר העבודה אלא כדי להקל מהעבודה כגון היאורים שעושין להמשיך בהם מים ע"פ השדה על המקבל לעשותו עכ"ל והטעם כיון דהטירחא מוטל על המקבל אם ירצה הוא להקל עליו טירחות ההשקאה או השמירה יעשיהן משלו ובזה דברי המחבר שהעתיק ל' הרמב"ם מבוארים ויתבא' שמ"ש ז"ל וחטיטת המקומות שמתקבצים המים ר"ל היאורים הנחפרים בידי אדם משפת הנהר הגדול עד משך פני השדות להשקות ממנו והן עשוין כדי להקל על המקבל שלא יצטרך לדלות ולישא בכתף המים מהנה' הגדול עד השדה אלא שלפ"ז לא הל"ל שמתקבצין בהם המים דמשמע שחופרין אותן להיות המים מקובץ ועומד שם וי"מ חטיטת המקומות כו' ר"ל שהחריצין הן כבר חפורין ונסתמו קצת מטיט ועפר שנפל לתוכן וצריכין לחטטן ולנקרן:
דבחוכ' אין על בעל השדה כו': הטעם כיון שהוא צריך ליתן עכ"פ להמחכי' כדי חכירתו אף אם לא יצמח השדה וכנ"ל א"כ אין להמחכי' עסק בהשדה כ"ז חכירתו מ"ה א"צ ליתן ולעשות שום דבר מכל הנ"ל להחוכר ומה"ט מכ"ש אם שוכ' שדה מחבירו במזומנים שאין על המשכי' לעשות שום דבר מכל אלו:
ומ"ש וכן נ"ל: גם הטו' כתב על דברי הי"א ז"ל והכי מסתב' ע"ש:
(ד) לסייג: ר"ל שאין השדה נשמר זולתו. שם.
(ה) כלום: הטעם כיון שהוא צריך ליתן עכ"פ להמחכיר כדי חכירתו אף אם לא יצמח השדה א"כ אין להמחכיר עסק בהשדה כל זמן חכירתו מש"ה א"צ המחכיר ליתן ולעשות שום דבר מכל הנ"ל ולפ"ז כ"ש אם שוכר שדה מחבירו במזומנים שאין על המשכיר לעשות שום דבר מכל אלו. שם.
(ב) וחטיטת המקומות ז"ל הטור ויתן בעל השדה עיקר הדברי' הצריכים לעבודת הקרקע כמו הקורדם שחופרין בו וכו' והדברים שאינן מעיקר העבודה אלא כדי להקל מעבודה כגון היאורים שעושים להמשיך בהם מים ע"פ השדה על המקבל לעשותו ע"ש וכת' הסמ"ע שלפי זה לה"ל למימר חטיטת המקומות שמתקבצים בהם המים דמשמע שחופרין אותו להיות המים מקובץ ועומד שם ע"ש ונראה דהרמב"ם מפ' פי' אחר בש"ס דלא כפרש"י דמפ' יאורי היינו יאורים להמשיך בהם מים על פני השדה ע"ש וזה ג"כ דברי הטור ע"פ פירש"י אבל בשטה מקובצת כת' דהראב"ד מפ' אריסא עביד בה יאורי כמו נברכת לקבץ מהם מים ומשם יספקו לערוגות ע"ש וזה הוא נמי פי' הרמב"ם וש"ע שמקבצין בהם ע"ש בשטה פ' המקבל: