שולחן ערוך חושן משפט רצ ה


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

ב"ד שהעמידו אפוטרופוס ושמעו עליו שהוא אוכל ושותה ומוציא הוצאות יותר מדבר שהיה אמוד בו יש להם לחוש לו שמא מנכסי יתומים הוא אוכל ומסלקין אותו ומעמידים אחר אבל אם מינהו אבי יתומים אין מסלקין אותו שמא מציאה מצא אבל אם באו עדים שהוא מפסיד נכסי היתומים מסלקין אותו ומשביעים אותו הואיל והוא מפסיד:

הגה: ויש חולקין דאף כשמינוהו ב"ד אין מסלקין אותו אא"כ באו עדים שהוא מפסיד (טור בשם הרא"ש) אפוטרופוס שמלוה מעות יתומים לאחרים שלא היה לו להלוות ב"ד מוציאין מיד הלוה ומחזירין ליתומים דמאחר דיכולין לסלק האפוטרופוס כל שכן הלוה שבא מחמתו (תשובת מיימוני סוף ספר משפטים):

מפרשים

 

שמא מציאה מצא:    ודוקא כשמינהו האב דאין ב"ד עושין בידים אבל מינהו הב"ד צריכין ליזהר שלא יבא תקלה על ידן:

שהוא מפסיד נכסי יתומים:    דקדק וכתב נכסי יתומים לאפוקי מפסיד נכסי עצמו ומבזבז דאין מסלקין אותו די"ל דנזהרין בשל היתומי' דבעי בר נש מיתן כמה ומתקרי מהימן כדאיתא בירושלמי כן הוא לשון הרשב"א:

אפטרופוס שהלוה והוציא כו':    עד מוציאין מיד הלוה ☜ ואם אינן יכולין להוציא הרי פשע האפטרופוס אע"פ שאיש נכבד והגון הוא כ"כ מהרי"ק שורש כ"ג ד"מ ב"ז הביאו ע"ש שהאריך:
 

(ו) אפוטרופוס שהלוה כו'. עד מוציאין מיד הלוה (הג"ה ואם אינם יכולין להוצי' הרי פשע האפוטרופוס אף על פי שאיש נכבד והגון הוא כן כתב מהרי"ק שורש כ"ג ד"מ כ"ז הביאו ע"ש שהאריך עכ"ל סמ"ע):
 

(ז) היתומים:    לאפוקי מפסיד נכסי עצמו ומבזבז דאין מסלקין אותו די"ל דנזהר בשל יתומים דבעי בר נש מיתן כמה ומתקרי מהימן כדאיתא בירושלמי כן הוא לשון הרשב"א. סמ"ע (אפוטרופוס שאינו נותן מעות יתומים לריוח אלא מניחם אחת אחת לאוכלם מסלקינן ליה מהר"מ מינץ סי' כ"ד וכת' בכנה"ג כ"י ופשיטא דאם עושה כן לתועלת היתומים שאינו מוצא במה להשתכר בהם וגם לא שכיח גברא שיטלו בריוח ואי שכיח לאו גברא מהימנא הוא לא מסלקינן ליה ע"כ דברי ריבות סי' ק"כ הרשד"ם סי' תל"ב. בני חיי).

פירושים נוספים


▲ חזור לראש