שולחן ערוך חושן משפט רצה א
שולחן ערוך חושן משפט · רצה · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
שומר חנם שאמר הריני משלם ואיני נשבע אם היה הפקדון דבר שכל מינו שוה ומצוי בשוק לקנות כמותו כגון פירות או יריעות של צמר ושל פשתן השוות בכל ענינם או קורות שאינם מצויירות וכל כיוצא בהם ה"ז משלם ואינו נשבע אבל אם היה הפקדון [בהמה או] בגד מצוייר או כלי מתוקן או דבר שאינו מוצא לקנות כמותו בשוק חוששין שמא עיניו נתן בו ומשביעים אותו בנקיטת חפץ שאינו ברשותו ואח"כ משלם וה"ה לשאר השומרים כגון השואל שאמר מתה או נגנבה ושומר שכר והשוכר שאמרו נגנבה או אבדה אע"פ שהם חייבים לשלם משביעים אותם שבועה שאינה ברשותם ואח"כ משלמים דמי הבהמה או החפץ שאנו חוששים לו שמא עיניו נתן בה ואם אמרו הבעלים יתר על זה היה שוה כולל בשבועתו שאינו שוה אלא כך וכך:
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
אם היה הפקדון דבר שכל מינו כו': נקט תרתי עניינים האחד שצריך שיהיה דבר שמינו ידוע מצוי לקנות בשוק והשני שיהיה בדבר שמצוי לקנות שבמינו שוה לו דאם חסר א' מהשנים חוששין שמא עיניו נתן בה דאף שכל שבמינו שוה לו מ"מ אינו מצוי לקנותו ואם מצוי לקנות ואינו שוה לו בצייור ג"כ יש לחוש שמא עיניו נתן במצוייר כזה וק"ל:
ומשביעים אותו בנקיטת חפץ שאינו ברשותו ואח"כ משלם: וא"ת כיון שצריך לישבע עכ"פ שבועה חמורה למה לי' לשלם וי"ל דאם אינו משלם צריך לכלול בשבועתו עוד שני ענינים דהיינו ששמר כראוי ושלא נהנה ממנו בשליחות יד כדמסיק המחבר וירא השומר לנפשו שמא פעם אחת נהנה ממנו קצת או שלא שמרו כראוי בעת מן העתים ועפ"ר:
וה"ה לשאר שומרים כגון השואל שאמר מת כו': עד אע"פ שהן חייבין לשלם משמע מדבריו שגם בש"ח שהתחיל בו וכתב שאמר הריני משלם ואיני נשבע שטוען ואומר הריני משלם כי פשעתי בה ואיני נשבע לומר שנגנבה מיהו ל"ד הוא דה"ה אם אמרו דבר שיפטרו בו מהתשלומין כגון שואל שאמר שמתה מחמת מלאכ' וש"ש טוען שמתה באונס וש"ח טוען שנגנבה אלא שאינם רוצים לישבע ע"ז אלא לשלם דג"כ משביעי' אותן תחלה שאינו ברשותו וכן התחיל הטור וכתב בר"ס זה ז"ל טען הנפקד (ר"ל ש"ח) שנגנב או נאבד ואינו רוצה לישבע כו' והמחבר נרא' דלרבות' כ"כ דל"מ כשטוען הש"ח שנגנבה וש"ש שמתה ואפי' הכי רוצים לשלם דודאי יש לחוש לרמאות כיון דלפי דבריו הוא נפטר מהתשלומין למה רוצה לשלם אלא ודאי משקר ועיניו נתן בה אלא אפי' טוען השומר חנם פשעתי בה או שומר שכר נגנבה שי"ל שהאמת טוען כאשר היה ואין כאן צד לומר שעיניו נתן בה אפ"ה חיישינן לה ומשביעינן אותו שאינו ברשותו וק"ל:
ש"ך - שפתי כהן
(א) הריני משלם כו'. וכתב הרא"ש אע"פ ששילם צריך לישבע שאינו ברשותו ולא אמרינן שמחל לו השבועה במה שקבל התשלומים דמסתבר טפי למימר שקבל התשלומים שלא יחזור בו ומה שהקשה הב"ח עליו דהא א"י לחזור בו כיון שקיבל עליו בב"ד לשלם לק"מ דה"ק שהמפקיד סובר שיחזור בו ויצטרך אח"כ לאוקמיה בדינא ודייני לכך קבל המעות וכ"כ בס' מע"מ וכן עיקר ואף הרי"ף והרמב"ם ושאר פוסקים לא נחלקו אהרא"ש בזה ומה שכתבו הריני משלם כו' אורחא דמילתא נקטו דמשבעינן אותו תחלה ואח"כ משלם דשמא ע"י השבוע' יפרוש ויתן גוף החפץ ולא יצטרך לשלם אבל אה"נ דאם שלם מתחילה דמשבעי' אותו שאינו ברשותו ודלא כהב"ח ודו"ק:
באר היטב
(א) הריני: וכת' הרא"ש אע"פ ששילם צריך לישבע שאינו ברשותו ולא אמרינן שמחל לו השבועה במה שקבל התשלומין דמסתברא טפי למימר שקבל התשלומין שלא יחזור בו ומה שהקש' הב"ח עליו דהא א"י לחזור בו משקבל עליו בב"ד לשלם לק"מ דה"ק שהמפקיד סובר שיחזור בו ויצטרך אח"כ לאוקמי בדינא ודיינא לכך קבל המעות וכ"כ במע"מ וכן עיקר ואף הרי"ף והרמב"ם ושאר פוסקים לא נחלקו אהרא"ש בזה ומ"ש הריני משלם כו' אורחא דמלתא נקטו דמשביעין אותו תחלה ואחר כך משלם דשמא ע"י השבועה יפרוש ויתן גוף החפץ ולא יצטרך לשלם אבל אה"נ דאם שילם מתחלה דמכל מקום צריך לישבע שאינו ברשותו ודלא כהב"ח. ש"ך.
(ב) ומצוי: נקט ב' ענינים הא' דצריך שיהי' דבר שמינו מצוי בשוק לקנותו והב' שהדבר שמצוי לקנות יהי' במינו שוה לו דאם חסר א' מהשנים חיישינן שמא עיניו נתן בו דאף שכל שבמינו שוה לו מ"מ אינו מצוי לקנותו ואם מצוי לקנותו ואינו שוה לו בציור ג"כ יש לחוש שנתן עיניו במצויר כזה כ"כ הסמ"ע ועיין בתשו' הגאון ח"צ ז"ל סי' כ"ט.
(ג) משלם: וא"ת כיון שצריך לישבע עכ"פ שבועה חמורה ל"ל לשלם וי"ל דאם אינו משלם צריך לכלול בשבועתו עוד ב' ענינים ששמר כראוי ושלא נהנה ממנו בשליחות יד וכדמסיק המחבר וירא השומר לנפשו שמא פעם אחד נהנה ממנו קצת או לא שמרו כראוי בעת מן העתים. סמ"ע.