שולחן ערוך חושן משפט רצא כד

מכאן אתה למד שהשומר שמסר הפקדון לאשתו ובני ביתו והודיעם שהוא פקדון ולא שמרו כדרך השומרים שהם חייבים לשלם לבעל הפקדון ובעל הבית פטור שכל המפקיד על דעת אשתו ובניו הוא מפקיד.

ואם אין להם לשלם י"א דבעל הבית חייב לשלם (טור בשם הרא"ש ובסי' ע"ב בשם בה"ת) וי"א דפטור (טור בסי' זה בשם הרמב"ם והמגיד פ"ד דשאלה):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

והודיעם שהוא פקדון כו': עד שהן חייבין לשלם כן הוא ג"כ לשון הרמב"ם וא"ש שמפני שהודיעם מ"ה הן חייבין לשלם ולא כל' הטור שכתב והודיעם אזי הוא פטור שמה שהוא פטור הוא אפי' בלא הודיעו נמי וכמ"ש בהמעש' שהפקיד לאמו בסעיף שלפני זה ובפרישה כתבתי שהטור ע"פ סדרו שינה ל' הרמב"ם ולא דק אבל כונתו הי' ג"כ שמ"ש והודיע' הוא כדי לחייב אשתו ובני ביתו קאמר וק"ל:

דבעל הבית חייב לשלם: לשון הרא"ש דאלת"ה כל פקדון המופקד ביד אדם יאכלו אשתו ובניו ויפטר:

וי"א דפטור: כיון דכל המפקיד ע"ד אשתו ובניו הוא מפקיד ה"ל כמסר המפקיד עצמו בידם:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(לו) דבעל הבית כו' אע"פ שלא הודיעם כן משמע בתוס' ורא"ש וסייעתם וכ"מ לעיל סי' ע"ב ס"ל ושם סתם הרב דחייב ודלא כסמ"ע שם ועמ"ש שם:

(לז) חייב לשלם כו' ואם ידוע שאינו משמרו בעצמו רק מסרו לאשתו ובניו פטור מרדכי ואגודה וב"ח ע"ש וע' בס' א"א דף ק"ג ע"ב:

(לח) וי"א דפטור כו'. ואם היה ש"ש ומסר לש"ח עיין בתשוב' דברי ריבות סי' רי"ז ורי"ח באורך ובתשו' רשד"ם בסי' מ' באריכות וסי' נ' עיין בתשו' רמ"א ס"ס כ"ז:

באר היטב

עריכה

(לז) חייב: לשון הרא"ש דאל"כ כל פקדון המופקד ביד אדם יאכלו אשתו ובניו ויפטור וכת' הש"ך דאם ידוע שאינו משמרו בעצמו רק מסרו לאשתו ובניו פטור. מרדכי ואגודה ב"ח ע"ש ועיין בספר א"א דף ק"ג ע"ב עכ"ל.

(לח) דפטור: כיון דכל המפקיד ע"ד אשתו ובניו הוא מפקיד ה"ל כמסר המפקיד עצמו בידם ואם הי' ש"ש ומסר לש"ח עיין בתשו' דברי ריבות סי' רי"ז ורי"ח באורך ובתשו' רשד"ם סי' מ' וסי' נ' ובתשו' רמ"א סוף סימן כ"ז.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}