שולחן ערוך חושן משפט רצא כא


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

כל המפקיד אצל בעל הבית בין כלים בין מעות על דעת אשתו ובניו ובני ביתו [הגדולים] הוא מפקיד (וכן אם הנפקד החזיר הפקדון לאשת המפקיד פטור) (מרדכי פרק המפקיד) (וע"ל סי' ש"מ סעיף ח') אבל אם מסר לבניו ובני ביתו הקטנים או לעבדיו בין גדולים בין קטנים או לאחד מקרוביו שאינם שרויים עמו בבית ואין סומכין של שלחנו וא"צ לומר אם מסרם לאחר ה"ז פושע וחייב לשלם אא"כ הביא השומר השני ראייה שלא פשע

(וכן אם הניח אחרים ליכנס במקום שהפקדון מונח אע"פ שאינן בחזקת גנבים אם נגנב חייב לשלם דהוי פשיעה) (ת"ה סי' של"ג):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

על דעת אשתו ובניו גמרא:    ופי' רש"י כל המפקיד מפקיד על דעת שלא יהא שומר נמנע מלמסר' לאנשי ביתו הגדולי' ונאמני' לגביה הוא דמפקיד והטעם הוא דאדם יודע דאין הנפקד יכול להיות תמיד בביתו לשמור פקדונו (הג"ה וכ' מהרי"ק שורש קל"א ז"ל ראובן שכר את שמעון לילך אחר סחורה ונתן מעותיו לשמעון והניח אותן המעות אצל מעותיו ובדרך שכב בחדר ונגנב ממנו ופסק דהשליח חייב לשלם דהו' פשיע' שהניח הכיס בחדר דה"ל להניח תחת מראשותיו או לקשרן תחת זרועותיו כו' ע"ש ד"מ י"ח ודוק' בזה שנגנב בשעת השינה בליל' הדין כן אבל אם נאבד המעות בדרך הולכה ע"ל סי' רצ"ב ס"י:

וע"ל סי ש"מ כו':    פירוש שם כ' מור"ם דין אם החזיר השואל לאשת המשאיל די"א דחייב ובד"מ כ' שם דאפשר לחלק בין שואל דכל הנאתו שלו לשאר שומרי' ע"ש וע' לעיל סי' ע"ב סל"א וסי' קצ"ד [ק"כ] מ"ש מזה:

בין גדולי' כו':    פי' כנעניי' ומשו' דסת' עבדי' כנעניי' גזלנין הן משא"כ כעבדי' עבריי' הוה דומיא לבני ביתו כ"כ המרדכי שם בהדיא ע"ש:

ראייה שלא פשע:    דאם פשעו בה מתחלה אף שיש עדים שנאנסה בסוף הי' חייב וכנ"ל:

ש"ך - שפתי כהן

(כז) על דעת אשתו ובניו כו' בתשו' ר"י לבית לוי סי' ל"ה תמה על ר"ש כהן ס"ב סי' פ"ה שכתב בפשיטות דהיינו דוקא בש"ח שהרי כ' הב"י בשם רי"ו שתמהו רוב הפוסקי' על הרמב"ם דאחר שרגילי' הבעלי' להפקיד אפי' ממעט בשמירתו פטור כו' ע"ש ע' בתשו' ר"מ אלשיך סי' ל"ט:

(כח) פטור כו' וי"ח וכמש"ל סי' ס"ב ס"ק צ"ד:

(כט) בין גדולי' בין קטני' כו' ע' בתשו' ר"ש כהן ח"ב סי' פ"ה ובתשו' רשד"ם סי' רכ"ב:

(ל) ראייה שלא פשע כו'. ע"ל מ"ש בסעיף כ"ו:


ט"ז

באר היטב

(כט) מפקיד:    כת' מהרי"ק שורש קל"א ז"ל ראובן שכר את שמעון לילך אחר סחורה ונתן לו מעותיו והניחן אצל מעות שלו ובדרך שכב בחדר ונגנב ממנו ופסק דשמעון חייב לשלם דהוי פשיעה שהניח הכיס בחדר דה"ל להניח תחת מראשותיו או לקשרן תחת זרועותיו כו' ע"ש ד"מ י"ח ודוקא בזה שנגנב בשעת שינה בלילה הדין כן אבל אם נאבד המעות בדרך הולכה ע"ל סי' רצ"ב ס"י בהג"ה עכ"ל הסמ"ע וכת' הש"ך דבתשו' ר"י לבית לוי סי' ל"ה תמה על רש"ך ס"ב סי' פ"ה שכת' בפשיטות דהיינו דוקא בש"ח שהרי כת' הב"י בשם רי"ו שתמהו רוב הפוסקים על הרמב"ם דאחר שרגילין הבעלים להפקיד ע"ד אשתו כו' אפילו ממעט בשמירתו פטור ע"ש ובתשו' ר"מ אלשיך סי' ל"ט.

(ל) פטור:    וי"ח וכמ"ש בסי' ע"ב סצ"ח ע"ש. ש"ך.

(לא) לעבדיו:    פירוש כנענים דסתמן גזלנין הן משא"כ עבדים עבריים הוי דומיא דבני ביתו וכן הוא במרדכי שם בהדיא ע"ש כ"כ הסמ"ע ועיין בתשו' רש"ך הנ"ל ובתשו' רשד"ם סי' רכ"ב.

(לב) פשע:    פירוש מתחלה דאל"כ אף שהי' אונס בסופו חייב כנ"ל וע"ל סכ"ו.



קצות החושן

(ו) על דעת אשתו ובניו ובני ביתו הוא מפקיד. כ' הש"ך בתשו' ר"י לבית לוי סי' ל"ה תמה על ר"ש כהן ח"ב סי' פ"ה שכת' בפשיטות דהיינו דוקא בש"ח שהרי כת' הב"י בשם רי"ו שתמהו רוב הפוסקים על הרמב"ם דאחר שרגילין הבעלים להפקיד אפילו ממעט בשמירתו פטור ע"ש בש"ך:

אמנם הב"י בבדק הבית כת' ז"ל וכת' הריטב"א על דעת אשתו ובניו הוא מפקיד פי' על דעת אנשי ביתו ודוקא בשומר חנם עכ"ל ומזה נרא' מבואר כדברי מוהרש"ך אלא שדברי בדק הבית נרא' תמוה דהריטב"א לא כתבו אלא לפי ס"ד בש"ס דש"ש שמסר לש"ח חייב משום דגרע לשמירתו כת' עלה וז"ל ולפ"ז הא דאמר כל המפקיד ע"ד אשתו ובניו הוא מפקיד דאי אתניס בידייהו פטור מוקמי לה בש"ח ואשתו ובניו נמי ש"ח דלא גרע לשמירתו כו' אבל נפקד ש"ש אע"פ שדרך הנפקד להפקיד לאשתו ובניו מחייב הנפקד אפי' באונסין מפני שהוא ש"ח אצלו וגרועי גרעי' לשמירתו ע"ש ואם כן ממילא נשמע דלדידן דקי"ל דש"ש שמסר לש"ח פטור באונסין משום דמסר לבן דעת א"כ בהאי דכל המפקיד ע"ד אשתו ובניו אפי' בש"ש מיירי וע"ש עוד בריטב"א שכת' וז"ל א"נ י"ל דאפי' אשתו ובניו ש"ח כיון שאימתו מוטל עליהם. ועל כל ב"ב הרי הם אצלו כש"ש ויעשו מהם שמירה מעולה ולא יכפרו אותו ממון כאלו נפקד להם בשטר עכ"ל. ולזאת מהתימה על הב"י בבדק הבית שהביא דברי הריטב"א שאינם אלא לפי ס"ד בש"ס וכמ"ש ואפילו לפי ס"ד דש"ס דגרעי' לשמירתו חייב נמי לא ברירא ליה לפמ"ש די"ל דאשתו וב"ב הם אצלו כש"ש:

אמנם לפי מה שכתבנו בס"ק י"ב דעיקר כדברי הרמב"ם בש"ש שמסר לש"ח דאם אינו ידוע בעדים שנאנס מחויב ש"ש לשלם ע"ש וא"כ ה"נ במפקיד ע"ד אשתו ובניו כיון דאשתו ובניו ש"ח מצי אמר לדידך האמנתיו ולא מצי משתבע אשתו וב"ב לפוטרו מה"ט שכתבנו שם בש"ש שמסר לש"ח. אלא דנדון מוהרש"ך שם בראובן ששלח מנכסיו סחורה וראובן הי' פורע לשמעון שכר סחרתו ומשרת של שמעון הלך במקום שהי' הסחורה מונח וכו' ע"ש וזה נרא' דהוי ש"ש שמסר לש"ש דהא כיון דהוא משרת של שמעון ודאי בשכרו בא וכיון דכל המפקיד על דעת בני ביתו הוא מפקיד וזה נמי מבני ביתו והוי נמי ש"ש וא"כ לכ"ע פטור:

(ז) אבל אם מסרם לבניו ובני ביתו הקטנים ירושלמי פ' המפקיד אמר ר' יוסי בר נש דיהב לחברי' פליטורין בשוקא מסרן לבנו ובתו הקטנים ונגנבו או שאבדו פטור מלשלם שאני אומר לא עלתה על דעתו לטעון פליטורין בשוקא ע"כ וכ' הריטב"א ודוקא בש"ח אבל בש"ש חייב דלהכי יהבי' לי' אגרא דליטעון בשוקא או ?דלינטרינהו שפיר עכ"ל שטה מקובצת פ' המפקיד:



פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על חושן משפט לחץ כאן



▲ חזור לראש