שולחן ערוך חושן משפט רצא ו

אם פשע בו ולא שמרו כראוי לענין אחד אע"פ שלבסוף נאבד באונס בענין אחר חשיב פושע וחייב לשלם מעשה בא' שהפקיד מעות אצל חבירו והניחם במחיצה של קנים והיו טמונות בעובי המחיצה ונגנבו משם ואמרו חכמים אע"פ שזו שמירה מעולה לענין גניבה אינה שמירה כראוי לענין האש ומאחר שלא טמנו בקרקע או בכותל בנין פושע הוא וכל שתחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב וכן כל כיוצא בזה:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

אע"פ שלבסוף נאבד באונס בענין אח' כו': עפרו"ד שם כתבתי דהיינו דוקא כשנוכל לתלות ולומר אם לא היה הפשיעה מתחלה לא הוה נעשה האונס ואז אף שהתלייה בהאונס הוא ענין רחוק תלינן בו וחייב משא"כ אם מתה כמ"ש המחבר בס"ט ע"ש ודו"ק:

והיו טמונות בעובי המחיצה: פי' אף שבכה"ג אם היו טמונות בכותל בנין אפי' היא של עצים היה פטור מגניבה וכמ"ש הטור בסמוך סוף סעיף זה בקרקע או בכותל בנין גם בסט"ו כתב ז"ל או יטמנם בכותל בטפח כו' והיא מגמרא דאמרו השתא דאיכא טפוחאי כו' ואף דכת' הרי"ף והרא"ש ז"ל וצריך להעמיקו כדי שיהיה עליה עפר טפח משמע דבכותלי אבנים מיירי מ"מ משמע בגמ' דאף בכותל של עצים דינא הכי וכמ"ש בדרישה שאני כותל בנין בקורות דאינו עלול להשרף כ"כ מהר ואף אם יאחז בו האש יכול להציל הפקדון שבתוכו משא"כ במחיצה של קנים מ"ה מחשב לפשיעה ובגמרא (ד' מ"ב ע"א) לא נזכר שהיה הפקדון טמון בעובי המחיצה דצריפ' דאורבני אלא אותבינהו בצריפא דאורבני ופירש"י דלענין גנבי נטירותא היא אפילו בלא קבורה שאין הגנבים הולכים לגנוב במקום שאין מצוי שם אבל ברמב"ם כתוב כמ"ש המחבר ע"ש ואפשר דגם דעת רש"י כן מדכתב אפי' בלא קבורה ור"ל בלא קבורת קרקע אבל מיירי דטמנם בעובי המחיצות ואפ"ה חייבוהו משום דתחלתו בפשיע' הוה וכמ"ש:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(יד) וסופו באונס כו'. ע' בתשו' ר"ש כהן ס"ג ס"ס ק"י כתב דאפשר דבאונס דלא שכיח כלל לא אמרינן תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב כו' ואינו נ"ל כלל ודו"ק:

באר היטב

עריכה

(יד) אחר: והיינו דוקא כשנוכל לתלות ולומר אם לא פשע מתחלה לא בא לידי אונס ואז אף שהדבר רחוק לתלות באונס אפ"ה חייב משא"כ אם מתה שמ"ש הט"ו בס"ט ע"ש. שם.

(טו) באונס: בתשו' רש"ך ס"ג ס"ס ק"י כת' דאפשר דבאונס דלא שכיח כלל לא אמרינן תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב כו' ע"ש ואינו נ"ל. ש"ך.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}