באר היטב על חושן משפט רסט
סעיף א
עריכה(א) לחבירו: פי' ראובן שאמר בשעה שמגביה המציאה מע"ג קרקע הריני מגביה מציאה זו כדי לזכות בה לשמעון קנאה שמעון ואין ראובן יכול לחזור בו עכ"ל הסמ"ע ול"נ דאפי' לא אמר כלום אם מודה שהיתה כונתו לכך וכן משמע מדברי הפוסקים ועמ"ש בס"ס זה. ש"ך.
סעיף ב
עריכה(ב) שהגביהו: פי' הן הגביהו כאחד הן שבא הראשון תחלה והגביה ראש הא' ואח"כ בא השני והגביה ראש השני. טור. סמ"ע.
(ג) שניהם: דבהגבהת ראש א' מע"ג קרקע לא קנה אלא מה שבידו עד שיגביה כולו מע"ג קרקע וא"כ אין שום א' מהן הגביהו כולו ואמרינן דמסתמא ניחא להו להיות כ"א שלוחו של חבירו כדי לזכותו בהחצי וה"ל כאילו כ"א הגביה כולו מהקרקע והוו שותפין בו. שם.
סעיף ד
עריכה(ד) פקח: דהגבהת החרש מצד הדין לאו כלום היא כיון דאין לו דעת אלא מפני דרכי שלום תקנו שקנה החרש כשהגביה כולו או ב' חרשין שהגביהו בהדדי משא"כ כאן דלא הגביהו אלא עם פקח ולא מהני הגבהתו לפקח לזכות על ידו דבפקח לא שייך תקנה מפני ד"ש דהא יש לו קנייה טובא מצד עצמו וכיון דלא זכה הפקח ע"י החרש בהחצי לא זכה גם החרש בהחצי על ידי הפקח ולא שייך בזה הטעם דדרכי שלום ואינצויי כיון דהחרש רואה שגם הפקח אינו קונה. שם.
סעיף ה
עריכה(ה) בארץ: לאו דוקא קאמר אלא כלומר כיון דהיה דרך ירידתו ליפול בארץ ולא היה מחזיק בו כלל בהיותו כולו באויר. שם.
(ו) שלשה טפחים: היינו דוקא אם חוזר הטלית ליפול ע"ג הדף דנמצא דהדף הוא קרקע שלו ובעינן שיהא מוגבה ע"י ג"ט אבל אם מכח הכאתו עלה מהדף ודרך ירידתו נפל לארץ אפילו לא עלה מע"ג הדף כי אם מעט כיון שעכ"פ עלה מכחו והיה ג"ט מהארץ מקום שסופו ליפול שם קנהו ומ"ש הט"ו אח"ז אבל אם לא עלה מכח הכאתו למעלה כו' היינו דלא עלה כלל ועפ"ר שהבאתי ראיה לזה כ"כ הסמ"ע וכת' הש"ך וז"ל עיין בב"ח ועיין ביש"ש סוף חולין שהקשה על הרא"ש בדין זה ע"ש ודבריו תמוהין דודאי הרא"ש הוכיח מדברי המקשה אי למקני כו' ע"ש בלשון רש"י וא"כ הקש' הרא"ש האיך יכול להקנות בהגבהה דטרוף הקן כיון דלא תפוס בהו ודוק כי זה ברור עכ"ל.
סעיף ו
עריכה(ז) שהגביהה: פי' שהגביה סתם ולא אמר בפירוש בשעת הגבהה או קודם לכן לעצמי אני מגביה אותה ובמגביה מעצמו צריך לו' אני מגביה לחבירי דאז א"י לחזור בו ולא במגביה סתם עכ"ל הסמ"ע ול"נ דאצ"ל ולא ידעתי מי הזקיקו לכך ואפשר דקשיא ליה דאל"כ מאי קאמר הטור דנאמן פשיטא ואי משום הא לא אריא דמשום זכה לי קאמר דאינו נאמן וגם בתי"ט פ"ק דב"מ השיג עליו ע"ש. ש"ך.
(ח) תנה: ל' הטור ואם אמר תנה לי כו' קנה בין אם אמר זכיתי בה תחלה לצרכי בין אם אמר הגבהתי תחלה לצרכך אבל עתה אני רוצה לזכות בה ותי"ט פ"ק דב"מ האריך להקשות על הטור בזה ואין דבריו נכונים כי דברי הטור ברורים ע"פ פרש"י ומה שהקשה דלישני בש"ס הכי לק"מ דודאי מעיקרא ס"ל להש"ס דבתנה לי א"צ המגביה לו' דהוה כזכה לי לענין זה אבל ר"ח בר אבא משמיה דרבי יוחנן פליג דס"ל דתנה גרע מזכה וקי"ל הכי שם (ועיין בתשובת רש"ך ח"א סי' קי"ט ובתשובת רשד"ם סי' קמ"ח ובמהר"ם די בוטין סי' מ"ו. בני חיי וע"ש).
(ט) דמים: ז"ל המרדכי בשם ראבי"ה ול"ד למציאה דיכול ראובן בעצמו ללקחה מע"ג קרקע אבל במקח שתלוי בקניה ודאי אם הי' ראובן יכול להשתדל מעות ולקנות קודם שימכור המוכר לאחר זכה בו ראובן אבל אי לא לא דה"ל זה נהנה וזה לא חסר עכ"ל והביאו בד"מ ע"ש (עמ"ש בזה בסי' קפ"ג ס"ק י"ד ע"ש).