שולחן ערוך חושן משפט רנ יט


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

הא דאמרינן שאפילו הגיע השטר ליד המקבל לא קנה אלא אם כן ייפה כחו -- דווקא כשאין השטר כתוב בלשון צוואה אלא בלשון מתנה, שכתוב בו "שדי נתונה לך", ומסר השטר לידו, דאז הוי מסירת השטר כמו קנין וצריך יפוי כח. אבל אם השטר כתוב בלשון צוואה, כדרך שמצוה אל ביתו, שאז אינו עומד אלא לראיה, אם הגיע ליד המקבל מחיים, קנה.

(וכן אם כתב בכתב ידו "שדי נתונה לפלוני" אינו אלא כצוואה דעלמא וקנה בלא יפוי כח) (ב"י בשם רבינו ירוחם).

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

הא דאמרינן אפי' הגיע כו':    קאי אמ"ש בסי"ז ופי' דבריו כאן דהיינו בשטר שכתב בו שדי נתונה לך דהוא א' מקנינים דקונים בו מתנת ברי' ובשטר כזה אין לומר דכשבא ליד המקבל מחיים דזכה בו דכיון דגילה דעתו בהאי שטרא דרוצה להקנותו בקנין דמתנת בריא איך נאמר דבנתינת השטר קנין לידו יקנהו אבל אם צוה ליתן מתנה ואמר לעידי הצואה שיכתבו הצוואה ויתנהו ליד המקבל בזה נתחלק הדין דאם כתבוהו ולא מסרוהו השטר ליד המקבל עד לאחר מיתה לא קנה דכיון דצוה להן לכתוב וליתן חיישינן דלא גמר להקנותו כ"א עם שטר ואין שטר לאחר מיתה אבל אם מסרוהו לידו מחיים קנהו ובפרישה ☜ כתבתי דהרא"ש והטור ס"ל דאפי' אם קנה מיניה בק"ס על המתנה אם אח"כ אמר להן ליתן להמקבל המתנה עם הכתב וכתבו ונתנו לו מחיים ולא כתבו הקנין בשטר דקנה המקבל:

וכן אם כתב בכתב ידו:    פי' דלא אמר לו בע"פ שדי לפלוני אלא כתב בכתיבת ידו שדה זו לפלוני כתיבתו היא במקום אמירת צואתו וקנה ולא אמרי' דהוה גילוי דעת שמבקש להקנותו בקנין מתנת בריא אלא כשכת' בשטר שדי קנויה לך או נתונה לך דמשמע דבכתיבה זו מקנהו לו אבל זה שכ' בכתב ידו שדי נתונה לפלוני אינו אלא הודאה בעלמא:
 

ש"ך - שפתי כהן

(כ) הא דאמרי' כו' עיין בסמ"ע ס"ק נ"ז עד ובפרישה כתבתי כו' ומדברי הב"ח מוכח כדעת המחבר לדינא ע"ש וכך פירש הריב"ש בתשובה סי' קס"ח ומביאו ב"י סל"א וכן עיקר וק"ל:
 

באר היטב

(לד) נתונה:    דהוא א' מהקנינים שקונין בו מתנת בריא ובשטר כזה אין לומר דכשבא ליד המקבל מחיים דזכה בו דכיון דגילה דעתו בהאי שטרא דרוצה להקנותו בקנין דמתנת בריא איך נאמר דבנתינת השטר קנין לידו יקנהו ובפרישה כתבתי דהרא"ש והטור ס"ל דאפילו אם קנו מיניה בק"ס על המתנה אם אח"כ אמר להן ליתן להמקבל המתנה עם הכתב וכתבו ונתנו לו מחיים ולא כתבו הקנין בשטר דקנה המקבל עכ"ל הסמ"ע והש"ך כתב דמדברי הב"ח מוכח כדעת המחבר לדינא וכך פי' הריב"ש בתשו' סי' קס"ח ומביאו ב"י סל"א וכן עיקר עכ"ל.

(לה) כתב:    פי' דלא א"ל בע"פ שדה לפלוני אלא כתב בכתיבת ידו שדה זו לפלוני כתיבתו היא במקום אמירת צוואתו וקנה ולא אמרינן דהוה גילוי דעת שמבקש להקנותו בקנין מתנת בריא אלא כשכתב בשטר שדי קנויה לך או נתונה לך דמשמע דבכתיבה זו מקנהו לו אבל זה שכתב בכתב ידו שדי נתונה לפלוני אינו אלא הודאה בעלמא. סמ"ע.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש