שולחן ערוך חושן משפט רנ יד


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

מצוה מחמת מיתה, אפילו כתב וזיכה וקנו מידו בכל מיני הקנאות -- יכול לחזור בו.

(ומיהו אם פירש בהדיא שנותן במתנת בריא במעכשיו וקנו מידו -- קנה) (נ"י הנ"ל).

ויש מי שאומר דהני מילי כשפירש בהדיא שמחמת מיתה הוא נותן, אבל סתם מצוה מחמת מיתה, כגון דאמר "וי דקא מיית" -- דינו כשכיב מרע.

מפרשים

 

בכל מיני הקנאות יכול לחזור בו:    הטעם דאנן סהדי דלא נתן אלא בסברו שימות בודאי ואם ידע שלא ימות לא היה נותנו:

שנותן במתנת בריא:    פי' בהיותו מצוה מחמת מיתה גמר להקנותו בפירוש במתנת בריא:

דינו כשכ"מ:    פי' לענין זה דאם כ' ומסר וזיכה וקנו מידו תו לא מצי הדר ביה וע"ז כתבוהו הטור ג"כ ע"ש אבל לענין שאר דברים כבר נתבאר בסעיף ז' שהן מחולקין:
 

(יז) מצוה מחמת מיתה כו' עיין בתשובת ר"מ אלשיך סי' ק"מ ובתשובת ר"י לביתלוי סי' כ"ד:
 

(כט) לחזור:    הטעם דאנן סהדי דלא נתן אלא בסברו שימות בודאי ואם ידע שלא ימות לא היה נותנו כ"כ הסמ"ע ועיין בתשו' ר"מ אלשיך סי' ק"מ ובתשו' ר"י לבית לוי סי' כ"ד.

(ל) דינו:    פי' לענין זה דאם כתב ומסר וזיכה וקנו מידו תו לא מצי הדר ביה וע"ז כתבו הטור ג"כ ע"ש אבל לענין שאר דברים כבר נתבאר בס"ז שהן מחולקין סמ"ע.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש