שולחן ערוך חושן משפט רנ יב

שכיב מרע שנתן כל נכסיו וחזר במקצת, סתמא חזר בכל.

הגה: ואפילו נתן לשנים בשטר אחד וחזר מאחד מהן -- גם השני בטל. מיהו אם פירש בהדיא דאינו חוזר רק במקצתן -- קנה הראשון הנשאר, אף על גב דהוי מתנה במקצת ולא קנו מיניה, מכל מקום בשעה שנתן לו הוי מתנה בכל ולא היה צריך קנין (נ"י פ' מי שמת).

וי"א דווקא שחזר ונתן אותו מקצת לאחרים, אבל אם שייר אותו מקצת שחזר בו לעצמו, גם הנשאר ביד הא' בטל עד שקנו ממנו (נ"י שם).

כתב נכסיו מקצתן לאחרים ומקצתן ליורשיו, וחזר בחלק היורשין -- לא נתבטל מתנה של אחרים, דשל יורשין אינו אלא כירושה בעלמא (נ"י הנ"ל).

לפיכך אם נתן כל נכסיו לראשון, וחזר ונתן מקצתן לשני, הראשון לא קנה אפילו אם ימות, שהרי חזר בו, והשני יש לו דין מתנת ש"מ במקצת. לפיכך אם יש בה קנין קונה אפילו אם לא מת, ואם אין בה קנין אפילו אם מת אינו קונה. נתן מקצתן לראשון בקנין, והמותר לשני -- ראשון קונה אפילו לא מת, והשני הוא מתנת ש"מ בכל, ואם מת קנה אפילו בלא קנין, עמד לא קנה אפילו הוא בקנין.

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

ואפי' נתן לשנים בשטר כו': פי' ולא אמרי' אלימא מילתא דשטרי ולא תהוי חזרתו דהשני גלוי דעת שחזר גם מהראשון ודקדק וכתב בשטר א' דאלו בשני שטרות לא הוה חזרה להשני כיון שיש לו שטר בפני עצמו וכן מוכח בנ"י ע"ש:

ונתן אותו מקצת לאחרי' כו': ז"ל נ"י שם דכשנתנו לאחרי' סוף סוף גילה דעתו דכל נכסיו בעי למיתן ומ"ה קנה הראשון המקצת בלא קנין כיון שמתחלה היה מתנת שכ"מ בכולה אבל אם שייר אותו מקצת לעצמו הא גלי דעתו דלא במתנת שכ"מ יהיב להראשון אלא במתנת בריא וא"כ בלא קנין להראשון אי אפשר עכ"ל:

לא נתבטל מתנה של אחרים כו': נראה דמה"ט הוה כמתנת שכ"מ במקצת דבעי קנין מיהו י"ל דגם בזה מהני ליה מה שחלק וכתב תחלה כל הנכסים בינו ובין יורשיו למחשב מתנה בכולה וכבר נתבאר דאם מתחלה במתנת כולה בא לידו אף שחוזר במקצת אם פירש דבריו דאינו חוזר בכולה דקנה הראשון המקצת בלא קנין וה"נ קאמר דאף דחזר ולא פירש דבריו הא אמרי' דחזרה מבניו ויורשיו לא מחשב חזרה ואם לאחר שחזר מבניו נשאר אותו חלק אצלו נראה דפשיטא דצריכים גם הראשוני' קנין וצ"ע:

והשני יש לו דין מתנת שכ"מ במקצת: שהרי שייר לנפשו המקצת שחזר בו מהראשון ולא נתנו להשני:

ראשון קונה אפי' לא מת: עפ"ר שם כתבתי דנראה דאף (אם) לא הפסיק בין נתינת הראשון להשני אפ"ה קנה הראשון דאפי' אם לא מת כיון שנתנו לו בקנין ולא מחשב כמתנ' שכ"מ בכולה דחוזר אף אם קנו מידו דכיון דאמר להשני בלשון מותר מחשב מתנת הראשון כמתנת שכ"מ במקצת ומ"ה חזר וכתב הטור והמחבר דין זה וגם אם הקנהו להראשון בקנין ולהשני בלא קנין יש גילוי דעת דלהראשון הקנהו בתורת מתנת שכ"מ במקצת ולהשני במתנות בכולה:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(יג) ראשון קונה כו' עיין בסמ"ע ס"ק ל"ח עד הפסיק כו' נ"ל להגיה לא הפסיק ועיין בב"ח שחולק עליו והדין עמו אמנם נ"ל להגיה כמ"ש וק"ל:

(יד) אפי' בלא קנין כו' ור"ל וכ"ש בקנין במיפה כחו דאי בקנין גרידא מגרע גרע ואין קנין לאחר מיתה וזה מבואר במ"מ הביאו ב"י וק"ל:

באר היטב

עריכה

(כד) בשטר: פי' ולא אמרינן אלימא מלתא דשטרי ולא תהוי חזרתו דהשני גלוי דעת שחזר גם מהראשון ודקדק וכתב בשטר א' דאלו בשני שטרות לא הוי חזרה להשני כיון שיש לו שטר בפ"ע וכן מוכח בנ"י ע"ש. שם.

(כה) לאחרים: ז"ל נ"י שם דכשנתנו לאחרים סוף סוף גילה דעתו דכל נכסיו בעי למיתן ומ"ה קנה הראשון המקצת בלא קנין כיון שמתחלה היה מתנת שכ"מ בכולה אבל אם שייר אותו מקצת לעצמו הא גלי דעתיה דלאו במתנת שכ"מ יהיב לראשון אלא במתנת בריא וא"כ בלא קנין להראשון אי אפשר עכ"ל. שם.

(כו) קונה: נראה דאף אם לא הפסיק (כצ"ל וכן הוא בפרישה ע"ש) בין נתינת הראשון להשני אפ"ה קנה הראשון כיון שנתנו לו בקנין ולא מחשב כמתנת שכ"מ בכולה דחוזר אף אם קנו מידו דכיון דאמר בלשון מותר להשני מחשב מתנת הראשון כמתנת שכ"מ במקצת עכ"ל הסמ"ע והש"ך כתב דהב"ח חולק עליו והדין עמו.

(כז) קנין: ר"ל וכ"ש בקנין במיפה כחו דאי בקנין גרידא מיגרע גרע דאין קנין לאחר מיתה וזה מבואר במ"מ הביאו הב"י. ש"ך.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}