שולחן ערוך חושן משפט רמו ג
<< · שולחן ערוך חושן משפט · רמו · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
יש מי שאומר דהוא הדין בריא שכתב כל נכסיו לאחר מחמת שהיה צריך לברוח מפני בעלי חוביו או מפני אויביו, ואחר כך עשה פשרה עם בעלי חוביו ואויביו, או שמתו, אם נתברר שלא כתב מתנה זו אלא מחמת כן, הואיל ונדחית השעה מפניו והרי הוא צריך לנכסיו, בטלה המתנה.
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
דה"ה בריא שכ' כל נכסיו: הב"י כתב דאפי' הי"א דפליגי בסעיף שלפני זה וס"ל שדוקא בשכ"מ אמרו מודה בהא דזה דומה לשכ"מ כיון שהיה צריך לברוח ועפ"ר שם כתבתי דזה אינו מוכרח ואדרבה מדברי הרמ"ה שהביא הטור משמע ומוכח דמאן דפליג בבריא ששמע שמת פליג נמי בהאי ע"ש:
באר היטב
(ה) לברוח: הב"י כתב דאפילו הי"א דפליגי בסעיף הקודם וס"ל שדוקא בשכ"מ אמרו מודה בהא דזה דומה לשכ"מ כיון שהיה צריך לברוח וכ' הסמ"ע דזה אינו מוכרח דאדרבה מדברי הרמ"ה שהביא הטור משמע ומוכח דמאן דפליג בבריא ששמע שמת פליג נמי בהאי וכ"כ הב"ח (בתשובת כנה"ג העלה דאף שעבר זמן רב בין השמועה שמת הבן לכתיבה אזלינן בתר אומדנא עוד כתיב שם דלאו דוקא ששמע שמת בנו אלא ה"ה בשאר יורשים עוד כת' דהך ברייתא ע"כ כשאין לו בנים אחרים מיירי דאי יש לו בנים אחרים ואעפ"כ כ' נכסיו לאחרים הא ודאי פשיטא דמתנתו קיימת דבטלה האומדנא ואי מיירי דיש לו בנים אחרים ולא כ' לאחרים אלא חלק המגיע לבן ששמע שמת הא נמי פשיטא שמתנתו בטילה וכיון שראינו שלא כ' לאחרים אלא חלק אותו הבן וכ' עוד דאפילו במקדיש נכסיו דין זה אמור וששוב ראה בב"ח סי' ר"כ ס"ד שכ' דבמקדיש נכסיו הוי בעיא דלא איפשט' דומיא דש"מ שהקדיש נכסיו ע"כ. בני חיי).