שולחן ערוך חושן משפט רמג כה


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

במה דברים אמורים, באויר שאין סופו לנוח, אבל אם סופו לנוח, כגון שעומד בגג וזרקו לחצר ונתנו לבעל החצר וחזר בו בעודו באויר, כמונח דמי ואינו יכול לחזור בו, וזכה בו בעל החצר.

מפרשים

פירושים נוספים


▲ חזור לראש