הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן רמג

סימן רמג

[ש"ך אות א] תשו' ר"מ אלשיך. נ"ב ותשו' מהרי"ט חח"מ סי' נ:

[שו"ע] אינו קונה. נ"ב בלח"מ כ' דמשו"ה נקט והחזיקו דבקנין במקום שכותבין ל"ק עד שיכתוב השטר ויכול לחזור גם בשדה אע"כ דמיירי בחזקה דכיון שהחזיקו בשדה גמר והקנה אף בלא שטר כדלעיל סס"י קצד ועמ"ש הנ"י בסוגיין:

[שו"ע] אע"פ שא"י לחזור. נ"ב ואם אמר וכתבו שטר ותנו לידי י"ל דיכול לחזור גם בשדה ועי' בבעה"ת שער נב וע' תשו' ושב הכהן סי' ז':

[שו"ע] יש מי שאומר. נ"ב כ"כ הטור בשם רבינו יונה ועי' בשט"מ בשם עליות רבינו יונה ומבואר שם דתולה זה בב' תירוצים דהא דבעדים זכו בשדה וכתבו לו שטר דיכול לחזור בשטר הטעם דאף דהחזיקו ע"ד לכתוב שטר. מ"מ יכול לחזור בשטר ומצי אמר לי' אם ניחא לך בזביני בלא שטר טוב. ואם לא אחזיר מעותיך. א"נ דמיירי באמר לעדיו תרי מילי זכו וכתבו ולא אמר שיחזיקו ע"ד כתיבת השטר אבל באמר שיזכו ע"ד כתיבת השטר אינו יכול לחזור בשטר ועלה כתב ומיהו אם אמר ללוקח זכה בשדה זו ואכתוב לך שטר א"י לחזור דלוקח ודאי אדעתי' דשטרא אחזיק ולתי' הא' שכתבנו ק' אמאי נקט בעדים ולא נקט אמר לחבירו זכה ואכתוב ושמא רבות' קמ"ל וכו' עיי"ש. מזה נראה בעליל דמה שכתב הטור בשם הר"י הכוונה על דברי ר"י בדרך א"נ הנ"ל. ולדידהו נראה באמת דאם התחייב עצמו בקנין לכתוב שטר א"י לחזור. אבל לפי דבריו הראשוני' מבואר דס"ל דבאמר לחבירו זכה ואכתוב לך. דמ"מ יכול לחזור בשטר ולפי"ז תמוהי' דברי הש"ע דבס"י סתם דאפי' קנו על השטר קנין דברים הוא ויכול לחזור ואיך ס"ד לומר דבאמר זכה ואכתוב דא"י לחזור דמה בכך דהחזיק ע"ד כתיבת השטר כיון דאפי' קנו בפירוש לכתוב לא מהני וצע"ג:

[ש"ך אות ו] וכן הוא בירושלמי להדי'. נ"ב עיין תשובת מגן שאול בסוף ספרו בלשונות הרמב"ם דף ל"ו:

[שו"ע] וכן ד"א. נ"ב ולענין אויר ד"א עיין גיטין דף ע"ח ע"ב ובאה"ע סי' קל"ט ובב"ש שם ס"ק כ"ה:

[שו"ע] אבל בר"ה. נ"ב מסתפקנא אם עומד ברה"ר אמה א' סמוך לסמטא ונפל מציאה מסמטא תוך ג' אמות הסמוכי' לרה"ר שהוא תוך ד"א למקום שהוא עומד אם קנה המציאה שמונחת בסמטא תוך ד' אמות או כיון דבמקום שעומד הוא רה"ר לית לי' ד"א כלל:

[ש"ך אות ט] דוקא במציאה ולא במתנה. נ"ב ולענ"ד ראי' דסוגי' דידן ג"כ כהירושלמי דבמתנה ג"כ ד"א קונה מסוגי' דגיטין דף ע"ח ע"א קרוב לה ד"א והרי במתנה קתני וכן בקדושי' הרי גם בקדושין דליכא משום עגונה אפ"ה זכתה בד"א במעות או בשטר הקדושין וכן קתני במתנה. וכן לענין החוב ובסוגי' שם על ר"י דאמר לגיטין אמרו ולא לד"א סיפי' מוכן לקדושין ומוכן לענין החוב והיינו לר"י דאמר קרוב לה אפי' ק' אמה אבל לרב דאמר ד"א מתני' כפשטא דגם בקדושי' ובע"ח ד"א קונה ודו"ק:

[ש"ך אות י] לכן נ"ל לפרש הסוגי'. נ"ב עיין לח"מ פ"ו ה"ט מהל' גרושין:

[שו"ע] וחזר בו. נ"ב עיין ב"ש אה"ע סי' קל"ט סק"ט:

[שו"ע] וזכה בו אחר. נ"ב עיין לקמן סי' רס"ח בהגהת סמ"ע ס"ק ט"ז ודו"ק:

[סמ"ע אות מב בסופו] כיון שהי' בחזקת דב"ה. נ"ב וכדלעיל סי' ר"ב בסמ"ע ס"ק כ"ז. ועיין לקמן סי' רע"ה ס"ט ובתקפו כהן סי' י"ט: