שולחן ערוך חושן משפט רמג כב

וכן ארבע אמות של אדם שהוא עומד בצדן, קונין לו בסימטא או בצידי רשות הרבים או בחצר שאין לה בעלים, אבל בר"ה או בשדה חבירו אינו קונה עד שתגיע מתנה לידו.

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

וכן ד' אמות כו': דחכמים תקנו דד' אמותיו יקנה לו כחצירו כדי שלא יבואו לאנצויי כשיבא אדם ויטול מצד חצירו דבר הפקר שבא שם והאי טעם דאנצויי לא שייך אלא במקומות שהוא הפקר לכל ואין רבים מצוים שם כ"כ לאפוקי ראובן העומד בחצר שמעון דאין רשות לאחרים לכנוס שם אף שנכנס ברשות שמעון מ"מ איך יתקנו לו שיהא ד"א שעומד בהן בתוכו כחצירו דראובן וכן אם עומד בר"ה דרבים מצויים שם ודוחקין ונכנסין ועומדים אח' בתוך ד"א של חבירו או שד' אמותיו של זה נכנסין בתוך זה ומ"ה לא תקנו בזה:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(ט) וכן ד' אמות כו' והריטב"א כ' בפ"ק דמציעא בשם יש מהראשונים דד' אמות אינם קונות רק במציאה ולא במתנה וכ"כ הרב המגיד פי"ז מה' גזלה בשם יש מהראשונים וכן נראה לכאורה מדברי התוס' פ"ק דמציעא דף י' ע"א ד"ה ד' אמות ואע"פ שהרא"ש והריטב"א שם כתבו דבירושלמי בגיטין פ' הזורק מוכח דה"ה במתנה מ"מ י"ל כיון דבש"ס דילן קאמר טעמא משו' דלא ליתי לאנצויי משמע דוקא במציאה ולא במתנה וגם הרב גופיה כ' לעיל ר"ס ר' הך דינא בשם י"א וע' מ"ש שם:

מיהו כתבו התוס' שם וכן בפ' אלו נערות דף ל"א ע"ב דבגנבה לא תיקנו רבנן ד' אמות אלא במציא' דלא ליתי לאנצויי ובגט משום עגונה וכן כתב הרא"ש שם ואף על גב שמה שהכריחם שם לזה מהך דפ' אלו נערות אינו הכרח לפע"ד די"ל דלמ"ד דתיקנו אף בגנבה תקינו אלא דפריך אהא דתני' היה מגרר לרב ששת דאמר בר"ה לא תקינו ד' אמות דודאי הא דתניא היה מגרר ויוצא כו' צריך לפרש אליבא דכולהו אמוראי ולמאן דפליג ארב ששת באמת לק"מ ולדידיה גם בגנבה תיקון ד' אמות מ"מ תירוצם אמת מסברא אפילו למ"ד דתקנו ד' אמות במתנה מ"מ בגנבה לא יצא מדעת בעלים ל"ש כלל לומר דיתקנו ד' אמות של אחרים להוציא מרשות בעלים דהא כל היכא דאיתא ברשותא דמרא איתא ובעלים לא מסלקי נפשייהו מניה ובמה יצאו מרשות בעלים כן נ"ל ברור ובס' מע"מ פ"ק דמציעא הקשה על הרא"ש כיון דפסק דלית הילכת' כמ"ד ד' אמות קונות ברשות הרבים משכוני נפשיה אדידיה ל"ל עכ"ל ונ"ל דלא דק דהרא"ש בא להוכיח דבגנבה לא תיקנו רבנן ד"א ונפקא מיניה לסימטא ולצידי ר"ה וכן הוא בהג"מ ובאגודה פ"ק דמציעא סי' י"ט בשם ר"י ובגנבה לא תקינו רבנן ד"א אף בסימטא וק"ל:

באר היטב

עריכה

(כא) אמות: כת' הש"ך דהריטב"א בפ"ק דב"מ כת' בשם יש מהראשונים דד"א אינן קונות רק במציאה ולא במתנה וכ"כ הה"מ פי"ז מהל' גזילה בשם יש ראשונים וכן נראה לכאורה מדברי התו' פ"ק דב"מ דף י' ע"א ד"ה ד' אמות ואע"פ שהרא"ש והריטב"א שם כתבו דבירושלמי גיטין פרק הזורק מוכח דה"ה במתנה מ"מ י"ל כיון דבש"ס דילן קאמר טעמא דלא ליתי לאנצויי משמע דוקא במציאה ולא במתנה וגם הרמ"א כת' בריש סימן ר' הך דינא בשם י"א וכמ"ש שם מיהו כתבו התו' שם ובפ' אלו נערות דבגניבה לא תקנו רבנן ד"א אלא במציאה דלא ליתי לאנצויי ובגט משום עגונא כו' ע"ש שהאריך בזה.

קצות החושן

עריכה

(י) וכן ארבע אמות של אדם בתוס' פ' אלו נערות כתבו דלא תיקנו ארבע אמות בגניבה וכן כתב הרא"ש פ"ק דמציעא ע"ש. ואא"ז בס' מעד"מ הקשה על הרא"ש דכיון דפסק דארבע אמות אינו קונה ברה"ר משכוני נפשיה אדידי' למה לי' עיין שם והובא בש"י וכ' עלה דלא דק דנפק' מיניה לסימט' ולצדי רה"ר עיין שם:

ולפענ"ד שפיר דק היטב והוא דכיון דאפילו גגו וחצירו דודאי קונה בגניבה אפ"ה אינו חייב עד שיכניסנ' לרשותו וכמ"ש בש"ע סי' שמ"א סעיף ד' ועיין לשון רש"י פ"ק דמציע' דף י' גגו חצירו שהפרה נכנסה לחצרו ונעל בפני' עיין שם ומבואר דאם לא עשה שום מעשה אלא שהפר' נכנסה לרשותו ובדעתו לגונבה אף על גב דחצירו כה"ג קונה במציא' ומתנה אפ"ה בגניב' וגזילה אינו קונה במחשב' עד שיעשה מעשה ומש"ה בעינן נעל בפניה כמ"ש רש"י או שיכניסנ' בעצמו לרשותו ועמ"ש בסי' שמ"ח ס"ק ב' וא"כ מכ"ש בסימט' ד' אמות אם הפרה נכנסה לתוך ד' אמותיו וזה לא עשה שום מעשה דאינו מתחייב במחשב' ואינו קונה אלא ער שיכניסנ' לרשותו כמ"ש בש"ע סי' שמ"ו דנעל בפני' ל"ש בסימט' וכשיכניסנ' תוך ד' אמותיו ממילא קונה מטעם דמשיכה בסימט' קונה מתורת משיכה ואם כן ליכא נפקות' בד' אמות בגניבה אלא אי אמרי' ד' אמות קונה ברה"ר שפיר משכחת לה שיכניסנה בתוך ד' אמותיו ומשיכ' ליכא ברה"ר אבל בסימט' כיון דבמחשב' לא נתחייב עד שיכניסנ' לד' אמותיו אם כן ממיל' הוי ליה משיכה וא"כ שפיר קא קשיא ליה לאא"ז ודו"ק ומ"ש בהגהות מיימוני ובאגור' לא תיקנן ד' אמות בגניבה אף בסימט' לרווח' דמלת' כתבו דלפי מ"ש אין צורך ד' אמות בסימט':

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}