שולחן ערוך חושן משפט רלט א


שולחן ערוך

מי שבא ואמר אבד שטר שהיה לי על שדה פלוני שקניתיה מפלוני שומעין לו לכתוב אחר:

הגה: וה"ה בתחלה כשקנה יכולין לכתוב לו ב' וג' שטרות בכה"ג (ב"י בשם הרשב"א):

וכותבין בו שטר זה אין גובין בו לא מנכסים משועבדי' ולא מנכסי' בני חורין ולא כתבנוהו אלא להעמיד בו שדה פלוני כדי שלא יוציאנה מידו המוכר ולא יורשיו ויש מי שאומר דדוקא מזמן ראשון ולא מזמן שני דאיכא למיחש שמא אח"כ חזר ומכרה למוכר ומוציא אח"כ זה (שטר) השני שזמנו אחר המכיר' שמכר ויאמר הדרית וזבינית ממך:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

שומעין לו לכתוב אחר:    אע"ג דבשטר הלואה נתבאר בטור ובדברי המחבר בסי' מ"א דאין שומעין למלוה הבא ואמר אבדתי שטרי כתבו לי אחר שאני התם דשם ע"כ מבקש לכתוב שטר לגבות בו דאל"כ למה לו השטר ויש לחוש שמא לא אבד או אבדו וימצאהו לאחר זמן ויגבה מהלוה ב"פ משא"כ בשטר מכר דעושין תקנה דלא יוכל לגבות מהמוכר או לטרוף מהלקוחות וכדמסיק המחבר אלא שמבקש השטר שיהיה בידו לראיי' שקנה השדה וכדמסיק:

הדרית וזבינית ממך:    ואע"פ שכותבין בהשטר שטר זה כתבנו דלא לגבות בו כו' והוא ריעותא דמודה שהיה בידו שטר אחר ואבדו ושבא לב"ד שיכתבו לו שטר אחר על קנין הראשון כי נאבד ממנו שטרו הראשון וא"כ לא יאמינו לו תו כשיאמר שקנאו ממנו שנית בזה השטר שהרי השטר מורה שע"ש הראשון נכתב י"ל דחיישי' דיאמר מעולם לא קניתיהו מזמן הזה ובאותו זמן שקניתיהו אמרתי לעדים שיחתמו לי ב' שטרות (שמא יאבד מידי האחד) אחד שטר גמור סתם ואחד הוא זה והשטר גמור נאבד מידי ונשאר בידי זה דכתוב בו דלא למגבי בי' (דכותבין בדרך זה כמה שטרות על שדה אחד וכמ"ש מור"ם בהג"ה לפני זה) וזמנו של שטר מוכיח שקנהו מהשתא:

ש"ך - שפתי כהן

(א) לכתוב אחר כו' ואפי' העדים עצמן יכולין לכתוב לו ואין צריך ב"ד וכמש"ל סי' מ"א ס"ג:

(ב) וג' שטרות כו' ומ"מ אין לאפושי שטרי בחנם דזילי נכסיה כמ"ש הרא"ש בתשובה מביאו ב"י לעיל סי' מ"א ע"ש וכתבו הרב בהג"ה לעיל סי' מ"א ס"ג ע"ש:

(ג) ולא מזמן שני כו'. ה"ה מזמן שני כשכותבין בו אחרנוהו:



באר היטב

(א) אחר:    ואפילו העדים עצמן יכולין לכתוב לו ואין צריך ב"ד וכמ"ש בסי' מ"א ס"ג וע"ש. ש"ך.

(ב) שטרות:    ומ"מ אין לאפושי שטרי בחנם דזילי נכסיה כמ"ש הרא"ש בתשובה הביאו הב"י וגם הרמ"א בהג"ה בסי' מ"א. שם.

(ג) שני:    ה"ה מזמן שני כשכותבין בו אחרנוהו. שם.

(ד) הדרית:    ואע"פ שכותבין בהשטר שטר זה כתבנו דלא לגבות בו כו' והוא ריעותא דמודה שהיה בידו שטר אחר ואבדו ושבא לב"ד שיכתבו לו שטר אחר על קנין הראשון כי נאבד ממנו שטרו הראשון וא"כ שוב לא יאמינו לו כשיאמר שקנאו שנית בזה השטר שהרי השטר מורה שעל שם הראשון נכתב י"ל דחיישינן שיאמר מעולם לא קניתיהו אלא מזמן הזה רק שחששתי שמא יאבד שטרי אמרתי להעדים שיחתמו לי ב' שטרות א' שטר גמור סתם וא' הוא זה ושטר הגמור נאבד מידי ונשאר בידי זה דכתוב ביה דלא למגבי כו' וזמנו של שטר יוכיח שקנהו מהשתא. סמ"ע.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על חושן משפט לחץ כאן



▲ חזור לראש