סמ"ע על חושן משפט רלט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א עריכה
שומעין לו לכתוב אחר: אע"ג דבשטר הלואה נתבאר בטור ובדברי המחבר בסי' מ"א דאין שומעין למלוה הבא ואמר אבדתי שטרי כתבו לי אחר שאני התם דשם ע"כ מבקש לכתוב שטר לגבות בו דאל"כ למה לו השטר ויש לחוש שמא לא אבד או אבדו וימצאהו לאחר זמן ויגבה מהלוה ב"פ משא"כ בשטר מכר דעושין תקנה דלא יוכל לגבות מהמוכר או לטרוף מהלקוחות וכדמסיק המחבר אלא שמבקש השטר שיהיה בידו לראיי' שקנה השדה וכדמסיק:
הדרית וזבינית ממך: ואע"פ שכותבין בהשטר שטר זה כתבנו דלא לגבות בו כו' והוא ריעותא דמודה שהיה בידו שטר אחר ואבדו ושבא לב"ד שיכתבו לו שטר אחר על קנין הראשון כי נאבד ממנו שטרו הראשון וא"כ לא יאמינו לו תו כשיאמר שקנאו ממנו שנית בזה השטר שהרי השטר מורה שע"ש הראשון נכתב י"ל דחיישי' דיאמר מעולם לא קניתיהו מזמן הזה ובאותו זמן שקניתיהו אמרתי לעדים שיחתמו לי ב' שטרות (שמא יאבד מידי האחד) אחד שטר גמור סתם ואחד הוא זה והשטר גמור נאבד מידי ונשאר בידי זה דכתוב בו דלא למגבי בי' (דכותבין בדרך זה כמה שטרות על שדה אחד וכמ"ש מור"ם בהג"ה לפני זה) וזמנו של שטר מוכיח שקנהו מהשתא:
סעיף ב עריכה
דשטרי חוב המאוחרים כשרים: ע"ל סי' מ"ג ס"ט בדברי הטור ובדברי המחבר סי"ב דהיינו דוקא בדכתב לו דאקני כו' וע"ש בטור מלתא בטעמא:
שטרי מכר המאוחרין פסולין: כאן לא איירי במי שנאבד לו שטרו אלא ענין בפני עצמו וז"ל הטור שאם מכר לו בניסן וכ' לו מתשרי יש לחוש שקודם זמן תשרי יהיה לו מעות להמוכר ויחזור ויקנה הקרקע מהלוקח ויעשה לו שטר מאותו הזמן ואח"כ יוציא הלוקח שטר שלו שזמנו מתשרי ויאמר חזרתי ולקחתי ממך אחר שמכרתי לך ודע שמסיק הטור וכ' ז"ל ואפי' אם אחרו לכתוב ושהו זמן רב אחר הקנין אם זוכרין זמן הקנין יכולין לכתוב מזמן הקנין ואם אינן זוכרין יכתבו זמן הכתיבה עכ"ל ובפרישה כתבתי הטעם דלא חשו אם יכתבו זמן הכתיבה שמא כבר חזר וקנה ממנו המוכר לפני זה וכן נ"ל דשאני בזה דאם איתא דכבר חזר וקנהו ה"ל קלא פלוני חזר וקנה שדה שמכר ומדלא שמעו העדים מהדבר ליכא למיחש משא"כ אם בתחלת הקנין שהיה בניסן יאחרו הזמן ויכתבו מתשרי בזה ודאי יש לחוש שמא אח"כ בין ניסן לתשרי יחזור ויקנהו המוכר מהלוקח וכשיבא תשרי יוציא הלוקח שטרו ויקחהו מהמוכר דאף אם יהיה אז קול שהמוכר חזר וקנהו ממנו לא יהנה ליה הקול שהלוקח יאמר אמת הוא שקנהו ממני אבל אח"כ חזרתיו ולקחתיהו ממנו שנית והשטר שנכתב מתשרי מסייע לו ע"ז וע"ש מ"ש עוד מזה בדרישה ולא כע"ש שכ' בזה ז"ל ואע"ג דאיכא למיחש שמא בין זמן המכירה וזמן הכתיבה חזר המוכר וקנה מהלוקח כל כה"ג סמכי' דקלא אית ליה ועדיף למכתב האי זימנא מלכתוב יום אחר דמחזי כשיקרא עכ"ל הרי דכ' דגם בכה"ג איכא למיחש לזה אלא שעדיף לעשות זה מלכתוב שקרא וז"א דליכא למיחש בכה"ג כלל דאם איתא דכבר חזר המוכר וקנהו ממנו ודאי הוו שמעי מזה עידי השטר ולא הוי כתבו וק"ל: