שולחן ערוך חושן משפט רלז א

המחזר אחר דבר לקנותו או לשכרו, בין קרקע בין מטלטלים, ובא אחר וקנאו נקרא רשע. והוא הדין לרוצה להשכיר עצמו אצל אחר. וי"א שאם בא לזכות בהפקר או לקבל מתנה מאחר ובא אחר וקדמו אינו נקרא רשע כיון שאינו דבר המצוי לו במקום אחר.

(והקונה קרקע על מצר חבירו אע"פ שאין בה משום דינא דבר מצרא יכול בעל מצר [לקדם] לקנותה ולא מקרי רשע דהוי כמציאה (ב"י בשם מרדכי פ"ק דמציעא). וכן אם קונה דבר אחד ובא חבירו ויוכל לקנותו בזול שאינו מוצא לקנותו כך במקום אחר הוי כמו מציאה ויוכל לקנותו כל זמן שלא זכה בו הקונה) (תשו' מהרד"ך בית כ"ז) וי"א דלא שנא:

הגה: וסברא הראשונה נראה עיקר ואפי' לסברא זו דוקא בעני אבל בעשיר לא אם לא [בדבר] שאינו מצוי דאז אפי' בעשיר מקרי רשע (ר"ן שם בשם הרמב"ן פ' האומר בקידושין) וע"ל סי' קנ"ו סעיף ה'. וכל זה לא מיירי אלא כשכבר פסקו הדמים שביניהם ואין מחוסרין אלא הקנין אבל אם מחוסרין עדיין הפסיקה שהמוכר רוצה בכך והקונה רוצה יותר בזול מותר לאחר לקנותו בין אם המוכר עכו"ם או ישראל (ב"י בשם מרדכי פ' חזקת). ויש מי שכתב שהוא חרם ר"ג שלא להסיג גבול בשכירות בתים מן עכו"ם וה"ה במקום שנהגו לשכור ההלואה מן העכו"ם (מהר"מ פדואה סי' מ"א):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

נקרא רשע: ומכריזין עליו בב"ה שעשה מעשה רשע כזה:

כיון שאינו (ההפקר והמתנה) דבר המצוי: משא"כ כשבא לקנות דבר דיכול להשתדל לקנותו גם במקום אחר אף שיהיה לו טירחא בזה והחולקים סבירא להו דאף במתנה והפקר נקרא רשע דכיון דזה כבר בא לקחנו ולקבלה ה"ז השני כנוטל במה שכבר זכה בו הראשון ועיין פרישה שם כתבתי טעם שני הדעות דמר מדמי זה לפאה שהיא הפקר ובא אחד ונפל עליה דתנן דהרשו' להשני לבא ולדחותו ממנו כל זמן שלא נטלו בידו ומר מחלק דשאני פאה דכל עניים מהדרים אחריהם לזכות בה משא"כ דבר הפקר ומתנה דבא לפרקים ואין יודעים שימצא שיהדרו אחריה:

והקונה קרקע על מצר חבירו כו': המרדכי כתב דין זה בקונה שדה מהעכו"ם דלית ביה משום דינא דבר מצרא כמ"ש בסי' קע"ה ומור"ם ז"ל סתם הדברים וכתב והקונה קרקע כו' אע"פ שאין בו משום דינא דב"מ כו' וטעמו מפני שיש עוד כמה ענייני' דלית ביה משום דינא דב"מ כמ"ש הטור והמחבר שם בסי' קע"ה וגם קנה מהעכו"ם בכללו וכתבתי זה לאפוקי ממה שראיתי שמגיהין בדברי מור"ם לתיבת מהעכו"ם וטעות הוא בידם:

ה"ג יכול בעל המצר לקדם ולקנות כו'::

דהוה כמציאה: דניחא ליה לאדם להיות שדותיו זה אצל זה וטוב לכמה עניינים:

ואפילו לסברא כו': פי' לסברא זו האחרונה דס"ל דאפי' במציאה והפקר וכיוצא בזה נקרא רשע מודים דאם זה הבא לזכות או לקנות תחלה הוי עשיר ובא אחר ליטול מלפניו הן דבר הפקר או שאר דברים הנקנים במתנה אינו נקרא רשע בכך כיון דעדיין לא זכה בה לגמרי ויכול להשתדל ענין כזה ממקום אחר אלא שצריך להוציא עליה דמים אין בכך כלום כיון דעשיר הוא אם לא שהוא דבר שאין העשיר יכול להשתדל אפי' בדמים דבזה העשיר שוה לעני וכאשר כתבתי וביארתי דברי מור"ם כ"כ הר"ן בשם הרמב"ן בהדיא והביאו הב"י ע"ש. ומהתימה על ע"ש שכ' בענין זה ז"ל וכתב מורי מהרמא"י ז"ל דסברא ראשונה נראה עיקר מיהו אפי' לסברא זו נראה דוקא בעני אבל בעשיר נקרא רשע עכ"ל וזהו דלא כמ"ש בכוונת מור"ם דמ"ש אבל בעשיר לא ר"ל דבעשיר לא מיקרי רשע וגם חיסר והשמיט מ"ש מור"ם ז"ל אם לא בדבר שאינו מצוי כו' וגם הוסיף וכ' תיבת ומיהו אפי' כו' ולכאורה נראה דהוא פי' דברי מור"ם איפכא ממ"ש וס"ל דמ"ש מור"ם אפי' לפי סברא זו ר"ל אפי' לסברא ראשונה דהיא עיקר דס"ל דבדבר הפקר ומציא' אינו נקרא רשע היינו דוקא בעני שבא לקדם וליטול מלפני חבירו שהי' בא על דבר הפקר תחלה אבל בעשיר הבא לקדם ולטלה מקרי רשע אפי' במציאה והפקר שהוא דבר שאינו מצוי ומ"ה כ' תיבת ומיהו ור"ל מיהו דאף למ"ש דאינו נקרא רשע ועל פי פי' זה הוא קשה לבעל ע"ש א"כ מהו זה שמסיק וכ' מור"ם אם לא בדבר שאינו מצוי כו' (ולא חילק בין דבר שאינו מצוי ראשון שפירושו שאינו מצוי בחנם או בזול לאינו מצוי השני שפי' שאינו מצוי כלל אפי' לקנותו בדמיו) ומ"ה השמיטו וחסרו וא"כ שגג בעל ע"ש בכמה עניינים הנראים לעינים וכמ"ש וקשה לאומרו על חכם כמוהו ובפרט בדבר שהביא הב"י שהי' תמיד לפניו לכתוב ממנו רוב דבריו וגם לא ה"ל לסתום אלא ה"ל להביא דברי מור"ם בביאור יותר לכתוב עליו מה שהי' קשה עליו בדבריו ע"כ נראה דיש השמטה בדפוס הע"ש מעשיר ראשון עד עשיר שני והעתיק דברי מור"ם בכתבו וכלשונו שהוא נדפס לפנינו בהגהתו הנ"ל לכן צ"ל ומיהו אפי' לסברא זו דוקא בעני אבל בעשיר לא אם לא בדבר שאינו מצוי דאז אפילו בעשיר מיקרי רשע ומ"מ מה שהוסיף תיבת ומיהו יתור כנטול דמי הוא ודו"ק:

בין המוכר עכו"ם או ישראל: פי' ל"מ אם המוכר ישראל שתקנת המוכר ישראל היא בכך דאל"כ יפסיד המוכר דמיד שבא ישראל אחר לקנותו ויפסוק עליו פחות משוויה יצטרך המוכר ליתן לו דאין אחר רשאי לקנותו אלא אפי' המוכר עכו"ם כ"כ המרדכי והביאו ד"מ ע"ש:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(א) המחזיר כו' עיין בתשו' מוהרש"ל ובתשובת מ"ב באריכות מדינים אלו ובתשובת רשד"ם סי' רנ"ט ושנ"ב ובתשובת ר"מ אלשיך סי' ס"ז:

(ב) ובא אחר וקנאו כו' עיין בתשובת מבי"ט ח"א סימן קצ"ד בא' ששכר שום דבר מהמלך כגון העפר לעשות ממנו עופרת כו' ע"ש:

(ג) ויוכל לקנותו בזול כו' אבל הרמב"ן בחידושיו פ' חזקת גבי נכסי עכו"ם ה"ה כמדבר כתב ואפי' לקח בפחות מכדי דמיו הואיל ומכר הוא אין לחלק:

באר היטב

עריכה

(א) וקנאו: עיין בתשובת מהרש"ל ובתשובת משאת בנימין באריכות מדינים אלו ובתשובת רשד"ם סי' רנ"ט ושנ"ב ובתשובת ר"מ אלשיך סי' ס"ז ועיין בתשובת מבי"ט ח"א סי' קצ"ד באחד ששכר שום דבר מהמלך כגון העפר לעשות ממנו העופרת כו' ע"ש. ש"ך.

(ב) המצוי: משא"כ כשבא לקנות דבר שיכול להשתדל לקנותו גם במקום אחר אף שיהי' לו טרחא בזה וי"ח ס"ל דאף במתנה והפקר נקרא רשע דכיון שזה בא כבר ליקחנו ולקבלו ה"ז השני כנוטל במה שכבר זכה בו הראשון. סמ"ע.

(ג) כמציאה: דניחא ליה לאדם להיות שדותיו זה אצל זה וטוב הוא לכמה ענינים. שם.

(ד) בזול: אבל הרמב"ן בחדושיו פ' חזקת גבי נכסי עובד כוכבים הרי הן כמדבר כת' דאפילו לקח פחות מכדי דמיו הואיל ומכר הוא אין לחלק. ש"ך.

(ה) זו: פירוש לסברא זו האחרונה דס"ל דאפילו במציאה והפקר וכיוצא בזה נקרא רשע מודים דאם זה הבא לזכות או לקנות תחלה הוא עשיר ובא אחר ליטול מלפניו הן דבר הפקר או שאר דברים הנקנין במתנה אינו נקרא רשע בכך כיון דעדיין לא זכה בה לגמרי ויכול להשתדל ענין כזה ממקום אחר אלא שצריך להוציא עליה דמים אין בכך כלום כיון דעשיר הוא אם לא שהוא דבר שאין העשיר יכול להשתדל אפילו בדמים דבזה העשיר שוה לעני וכאשר בארתי דברי הרמ"א כ"כ הר"ן בשם הרמב"ן בהדיא והביאו הב"י ע"ש ודלא כהע"ש שכת' בענין אחר ע"ש. סמ"ע.

(ו) ישראל: פ' ל"מ אם המוכר ישראל שתקנת המוכר הוא בכך דאל"כ יפסיד המוכר דמיד שיבא ישראל א' לקנותו ויפסוק עליו פחות משויו יצטרך המוכר ליתן לו דאין אחר רשאי לקנותו אלא אפילו המוכר עובד כוכבים כ"כ המרדכי ד"מ ע"ש (עיין במהרי"ק שרש קל"ב ולחם רב סי' קמ"ה ופני משה ח"א סי' ל"ט וח"ב סי' קכ"ב והריטב"א בחידושיו מס' קידושין בעובדא דרב גידל הביא משם ר"ת דכל מקום שאמרו חכמים דנקרא רשע מחייבין אותו להחזיר המקח והוא ז"ל חולק עליו וכת' שאע"פ שנקרא רשע אין מחייבין אותו להחזיר כלום מפי רבי נר"ו ע"כ ועיין במהרשד"ם סי' רכ"ה וסי' של"ד. המחזר אחר חזקה לקנותה ובא אחר ונטלה מידו אינו נקרא רשע מהר"א ששון סי' קל"ז ועיין בתשובת מהרי"ט ח"א סי' צ"ה. בני חיי).

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}