באר היטב על חושן משפט רלז
סעיף א
עריכה(א) וקנאו: עיין בתשובת מהרש"ל ובתשובת משאת בנימין באריכות מדינים אלו ובתשובת רשד"ם סי' רנ"ט ושנ"ב ובתשובת ר"מ אלשיך סי' ס"ז ועיין בתשובת מבי"ט ח"א סי' קצ"ד באחד ששכר שום דבר מהמלך כגון העפר לעשות ממנו העופרת כו' ע"ש. ש"ך.
(ב) המצוי: משא"כ כשבא לקנות דבר שיכול להשתדל לקנותו גם במקום אחר אף שיהי' לו טרחא בזה וי"ח ס"ל דאף במתנה והפקר נקרא רשע דכיון שזה בא כבר ליקחנו ולקבלו ה"ז השני כנוטל במה שכבר זכה בו הראשון. סמ"ע.
(ג) כמציאה: דניחא ליה לאדם להיות שדותיו זה אצל זה וטוב הוא לכמה ענינים. שם.
(ד) בזול: אבל הרמב"ן בחדושיו פ' חזקת גבי נכסי עובד כוכבים הרי הן כמדבר כת' דאפילו לקח פחות מכדי דמיו הואיל ומכר הוא אין לחלק. ש"ך.
(ה) זו: פירוש לסברא זו האחרונה דס"ל דאפילו במציאה והפקר וכיוצא בזה נקרא רשע מודים דאם זה הבא לזכות או לקנות תחלה הוא עשיר ובא אחר ליטול מלפניו הן דבר הפקר או שאר דברים הנקנין במתנה אינו נקרא רשע בכך כיון דעדיין לא זכה בה לגמרי ויכול להשתדל ענין כזה ממקום אחר אלא שצריך להוציא עליה דמים אין בכך כלום כיון דעשיר הוא אם לא שהוא דבר שאין העשיר יכול להשתדל אפילו בדמים דבזה העשיר שוה לעני וכאשר בארתי דברי הרמ"א כ"כ הר"ן בשם הרמב"ן בהדיא והביאו הב"י ע"ש ודלא כהע"ש שכת' בענין אחר ע"ש. סמ"ע.
(ו) ישראל: פ' ל"מ אם המוכר ישראל שתקנת המוכר הוא בכך דאל"כ יפסיד המוכר דמיד שיבא ישראל א' לקנותו ויפסוק עליו פחות משויו יצטרך המוכר ליתן לו דאין אחר רשאי לקנותו אלא אפילו המוכר עובד כוכבים כ"כ המרדכי ד"מ ע"ש (עיין במהרי"ק שרש קל"ב ולחם רב סי' קמ"ה ופני משה ח"א סי' ל"ט וח"ב סי' קכ"ב והריטב"א בחידושיו מס' קידושין בעובדא דרב גידל הביא משם ר"ת דכל מקום שאמרו חכמים דנקרא רשע מחייבין אותו להחזיר המקח והוא ז"ל חולק עליו וכת' שאע"פ שנקרא רשע אין מחייבין אותו להחזיר כלום מפי רבי נר"ו ע"כ ועיין במהרשד"ם סי' רכ"ה וסי' של"ד. המחזר אחר חזקה לקנותה ובא אחר ונטלה מידו אינו נקרא רשע מהר"א ששון סי' קל"ז ועיין בתשובת מהרי"ט ח"א סי' צ"ה. בני חיי).
סעיף ב
עריכה(ז) יכול: ולא דמי לשכירות כלים ובתים דלעיל דהתם כולן שוין הן משא"כ בהסברת הלימוד ועיונו אין המלמדים שוין וה"ל כדבר שאינו מצוי. סמ"ע.