שולחן ערוך חושן משפט רכח ו
<< · שולחן ערוך חושן משפט · רכח · ו · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
אסור לרמות בני אדם במקח וממכר או לגנוב דעתם כגון אם יש מום במקחו צריך להודיעו ללוקח אף אם הוא עכו"ם לא ימכור לו בשר נבילה בחזקת שחוטה ואין לגנוב דעת הבריות בדברים שמרא' שעושה בשבילו ואינו עוש' אסור כיצד לא יסרהב (בחבירו) שיסעוד עמו והוא יודע שאינו סועד ולא ירבה לו בתקרובת והוא יודע שאינו מקבל ולא יפתח חביות הפתוחות לחנוני וזה סובר שפתחם בשבילו אלא צריך להודיעו שלא פתחם בשבילו ואם הוא דבר דאי בעי ליה לאסוקי אדעתיה שאינו עושה בשבילו ומטעה עצמו שסובר שעושה בשבילו לכבודו כגון שפגע בחבירו בדרך וסבור זה שיצא לקראתו לכבדו אין צריך להודיעו:
מפרשים
אם יש מום במקחו כו': פי' אע"פ שאין בו אונאת ממון מ"מ ה"ל להודיע והוא דומה לגניבת דעת דאסור אע"פ שאין בו חסרון ממון:
לא יסרהב: פי' לא יפציר בו ומדכתב לשון זה וגם אחר זה כת' ולא ירבה לו בתקרובת דקדקתי בפרישה דדוקא בכה"ג להפציר בו ולהרבות שלא כנהוג הוא דאסור ☜ אבל לדבר לו פעם אחת ושתים בא אכול עמי מותר כי אדרב' אם לא ידבר עמו כן יתבזה חבירו דהרואים שנכנס ויוצא ואין מכבדו לומר לו בא ואכול עמי יאמרו שהוא מפני שפלותו כי אין הכל יודעין שנמנע לומר כן מפני שיודע שאינו סועד וק"ל:
ולא יפתח חביות הפתוחות לחנוני כו': ל' הגמ' הוא המכורות לחנוני פירש"י כל חביותיהן מגופות היו וכשבא אדם חשוב אצלו פותח אותו להשקותו יין חזק ואם מכר חבית שלימה לחנוני והיא עדיין אצלו לא יפתחנה לאורח הבא מפני שגונב דעתו להחזיק לו טובה חנם דקסבר זה הפסד גדול נפסד ע"י שהרי חביות זו תשאר חסירה ותקלקל יינו וזה ימסרנו מיד לחנוני שמכרה לו ושם בגמ' מסיק ואם היה האורח חביב עליו דבל"ה הי' פותח לו מותר והב"י הביאו ותמה על הטור שהשמיטו ול' הטור והמחבר שכתבו לא יפתח חביות הפתוחין משמע דהחביות כבר נפתחו בשביל החנוני וזה הבע"ה מראה נפשו לפני האורח כאלו עתה פתחו בשבילו וזה ג"כ אסור ולא אמרי' איהו דאטעיה נפשי' דה"ל לראות שפתוחות היו כבר ואפש' שגירסתן הי' כן בגמ' הפתוחות ולא המכורות והכי מסתברא דמסתמא אין החנוני קונה יין אא"כ טועמו תחלה:
(ד) מום: פירוש אע"פ שאין בו אונאת ממון מ"מ ה"ל להודיע והוא דומה לגניבת דעת דאסור אע"פ שאין בו חסרון ממון. שם.
(ה) להודיעו: בש"ס מסיק דאם היה האורח חביב עליו ובלא"ה היה פותח לו מותר והב"י הביאו ותמה על הטור שהשמיטו. שם.