שולחן ערוך חושן משפט רכז כה

מוכר ולוקח שנתרצו לגמור המקח על פי שומת לוי ושם אותו בסך ידוע ונמצא שיש בו אונאה יש בו דין אונאה ואם אי אפשר להחזיר האונא' כגון שהלך המאנ' לדרכו אם לוי הוא תגר ובקי בשומא ולא קיבל שכר על השומא פטור:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

יש בו דין אונאה: לשון הטור בשם הרא"ש דמה שנתרצה שמעון לקחתו בשומת לוי לא עדיף ממי שפירש ע"מ שאין לך עלי אונאה דקי"ל דיש עליו אונאה וכ"ש בנדון זה שלא כוון ראובן למכרו לו ביותר מדמי שויו ולא שמעון לקנותו יותר מדמיו כו':

אם לוי הוא תגר כו': דאל"כ היה חייב אפילו לא קיבל שכר עליה דגרם לו היזק אבל אם הוא תגר ובקי בחנם פטור בשכר חייב כמו טבח אומן שקלקל וכמו שיתבאר דינו לקמן סי' ש"ו ועיין בטור שהאריך בתשובה יותר מסעיף ל' והלאה ועוד כ' הטור תשו' הרא"ש ארוכה אחר זו בסעיף ל"ה ומשום דאין נ"מ לדינא כ"כ השמיטם המחבר ע"ש:

באר היטב

עריכה

(לד) יש: לשון הטור בשם הרא"ש דמה שנתרצ' שמעון לקחתו בשומת לוי לא עדיף ממי שפירש ע"מ שאין לך עלי אונאה דקי"ל דיש עליו אונאה וכ"ש בנדון זה שלא כוון ראובן למוכרו לו ביותר מדמי שויו ולא שמעון לקנותו יותר מדמיו כו'. סמ"ע.

(לה) תגר: דאל"כ היה חייב אפילו לא קיבל שכר עליה דגרם לו היזק אבל אם הוא תגר ובקי בחנם פטור בשכר חייב כמו טבח אומן שקלקל וכמ"ש בסי' ש"ו. שם.

קצות החושן

עריכה

(יא) ולא קיבל שכר על השומא כת' הרשב"ץ ח"ב סי' קע"ד ז"ל שאלת ראובן קנה צרור א' מעפרות זהב מערבי א' והראהו לצורף אומן א' ואמר לו ראה אם הוא זהב מזוקק או אם יש בו זיוף ואם הוא מזוקק אתן לך חצי הריוח בשכרך ראהו האומן ואמר לו נראה לי שהוא זהב מזוקק ואין בו זיוף והכרתי זה מתוך כבדותו וסמך עליו הלוקח וקנאו בחזקת שהוא זהב מזוקק והתיכו ונמצא נחשת מהו שיתחייב האומן כדין האומן הנוטל שכר כו' תשובה האומן פטור הוא שאין חיוב על אומן אלא כשהוא נוטל שכר ומה שנראה מלשון השאלה שאתם דנין זה כאומן שנוטל שכר מפני שנוטל מחצית הריוח טעות הוא בידכם שאם אין שם ריוח אינו נוטל שכר וכההוא נוטל שכר הרי יש שם ריוח ואינו מתחייב אלא כשיש שם הפסד וכשיש שם הפסד אין לו שכר ואינו קרוי שכר לחייבו בתשלומין אלא כשנטלו אפי' יש שם הפסד ונותנו לו מכיסו בשעה שמראהו לו אבל כשלוקח מיני' ובי' אין זה שכר וכעין זה כ' הרמב"ן ז"ל בפ' איזהו נשך על ענין מעות של יתומים ואע"פ שהוא סומך עליו אינו מתחייב כו' אבל אומן פטור עכ"ל:

ובהג"ה שם בתשו' הנז' ז"ל אמ"ה בספר החשן סי' ש"ו כ' שהטבחים שנוטלין הכרכשאות מן הכשירות נקרא בשכר אע"פ שאין לוקחין מן הטריפות כיון שאם לא הי' טריפה היה נוטל נמצא זה שכר לפ"ז הי' נראה שזה האומן שומר שכר כיון שלא הי' טוב הי' נוטל שכרו וצריך ישוב בדבר עכ"ל. וטעות בדפוס במ"ש כיון שלא היה טוב היה נוטל שכרו והכי ראוי להיות כיון שאילו היה טוב היה נוטל שכרו. אמנם נראין דברי הרשב"ץ נכונים דודאי דברי הטור בסי' ש"ו דברי טעם הם וכמ"ש עלה הב"י שם ע"ש והיינו משום דכן הוא כל שומרי שכר אם שמרו כראוי נוטל שכרו ואם נגנב או נאבד ולא שמרו כראוי משלמין דמי החפץ ומפסידין שכרן ואפי' בעבדים ושטרות דאינן בדין שמירה מפסידין שכרן וכדאי' פ' הזהב נשבעין לטול שכרן ע"ש ס"פ ומשום דלא הבטיח שכר אלא כשישמור אותו כראוי ואפ"ה הוי שומר שכר כיון שאם ישמור אותו כראוי יטול שכרו משלם והיינו נמי בטבחים כיון שנוטלין שכר מן הכשירות וכשישחוט כראוי יטול שכרו מש"ה חייב הוא כדין שמירת שומר שכר ואם נתנבלה בשחיטתו חייב לשלם דהי' לו לשומרו שלא לנבל כיון שיטול שכרו אם ישחוט אותו בהכשר אבל בעובדא דידן שלא הבטיח לאומן שום שכר רק שיטול חלק בריוח ואין לו ריוח אלא בזהב מזוקק וא"כ השכירה שמוטל עליו היינו לבחון היטב אם הוא זהב מזוקק ואם הי' מדקדק היטב בכור הבחינה והי' ניכר לו היטב הזיוף לא הי' לו שום ריוח וא"כ על השמירה כראוי אין לו שום שכר אבל בשאר שומרי שכר וכן בטבחים כשיעשו פעולתם כראוי יהי' להם שכר משלם וכאן כשיעשה פעולתו כראוי אין לו שכר כלל וכמ"ש וזה ברור:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}