שולחן ערוך חושן משפט ריב א
שולחן ערוך חושן משפט · ריב · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
אין אדם מקנה לא במכר ולא במתנה אלא דבר שיש בו ממש אבל דבר שאין בו ממש אינו נקנה לפיכך המקנה לחבירו אכילת פירות דקל זה או דירת בית זה לא קנה עד שיקנה גוף בית זה לדור בו וגוף אילן לאכול פירותיו:
- הגה: האומר ידור פלוני בבית זה ולא קצב זמן הדירה אפילו רק שעה אחת במשמע (הג"מ סוף ב"ב) ושטר שכתוב בו שראובן נתן לדור בביתו וקנו ממנו ע"ז יש לפרש השטר שקנה ממנו בענין המועיל והקנה לו הגוף לדור בו וכ"ש אם החזירו הקנין למטה בשטר דודאי ליפוי כח כתבו וקנו ממנו בענין המועיל אבל אם לא כתב בשטר רק קנו ממנו שנותן לו לדור בביתו אינו כלום דאז עיקר הקנין קאי על הדירה ואין בדירה ממש (תשו' רמב"ן סי' ס"ז) שטר שלא היה כתוב בו קנין פירות כראוי רק כתוב בו שנתן לו כח ליקח הפירות כתקון חכמים הרי הודה שהקנה לו כתקון חכמים ויש לפרש שנתן לו באופן המועיל (מרדכי פ' מי שמת):
מפרשים
אכילת פירות דקל זה: פי' אף שהפירות הן בעולם מ"מ שם האכילה דבר שאין בו ממש הוא ובטור לא כתב זה ובדרישה כתבתי שאפשר שכ"ע מודים להרמב"ם בזה לענין דינא (ודלא כב"י) אלא שלשון הגמ' לא משמע להרשב"ם והטור דקאי אזה ע"ש:
עד שיקנה גוף בית זה לדור בו: בטור הוסיף וכ' ז"ל וכן המוכר רחל לגיזותיה כו' והמחבר השמיטו ואזיל לטעמו שכ' בב"י שלחנם כתבו הטור בסי' זה משום דכאן איירי בדין דבר שאין בו ממש ורחל לגיזותיה הוא משום דבר שאינו בעולם נגעו בה וכבר בתבו רבינו בסי' ר"ט ע"ש אבל בפרישה כתבתי טעם דברי הטו' ולק"מ ע"ש:
האומר ידור פלוני בבית זה ולא קצב כו': עד"ר שהוכחתי דל"ד קאמר האי דינא באומר ידור פלוני בבית זה אלא אפי' הקנה לו הבית לדירה נמי שעה א' משמע כיון דלא קצב לו זמן אלא דל' המרדכי נקט והוא היה צריך לכתוב בל' זה ע"ש דאל"כ הא אפילו שעה א' נמי לא קנה דדירה דבר שאין בו ממש הוא וכמ"ש לפני זה אבל א"ל דל' ידור פלוני בבית זה ה"ל כאלו הקנה לו הבית לדירה דשם במרדכי כ' בהדיא דל' זה הוה אין בו ממש ע"ש:
אפילו רק שעה אחת במשמע: והא דכתב מור"ם לעיל בסי' [ס'] ס"ג די"א דבהמקבל עליו לזון לחבירו סתם או יתן לו ק' זהו' לשנה דנפטר בשנה אחת מנדרו דמשמע הא שנה אחת עכ"פ צריך לזונו כתבתי שם והוכחתי מתשו' הרא"ש דכלל ו' דין י"ז וי"ח דהיינו דוקא שם דגילה דעתו שרוצה לזונו שנה לפחות מדסיים בלשונו ואמר או אתן לו ק' זהובים לשנה הא קיבל עליו לזונו סתם אפי' ביום א' סגי ומטעם דהמע"ה ודלא כי"א שכ' מור"ם שם לפני זה והוא דעת הרשב"א שחולק וס"ל דסתם לעולם משמע והארכתי בראיות ע"ז ע"ש ושם כתבתי ג"כ ליישב הא דכ' מור"ם בס"ס קס"ג דבפטרוהו ממס סתם דיכולין לומר דלא פטרוהו כי אם לשנה דלא איירי בכל מיני מסים ע"ש ולכאורה היה נראה ליישב בענין אחר ולומר דמ"ש כאן אפילו רק שעה אחת במשמע לא איירי במקבל עליו ליתן לו דירה אלא כאלו אמר הרשות נתונה לפלוני לדור בביתי כ"ז שאין אני צריך בו ומ"ה יכול למחות בו כשירצה משא"כ במקבל עליו לזון לפלוני או ליתן לו דירה דס"ל דצריך ליתן לו לפחות שנה אבל בהגהות מרדכי שם משמע ומוכח דקאי אפילו המקבל עליו ליתן לו דירה ע"כ מחוורת' כמ"ש ראשונה ודוק:
יש לפר' השטר כו': ז"ל הרמב"ן שם שהקנין ענין חזק וכשבא באחרונה לא דירה בלבד שאין בו ממש נתן לו אלא מגופו של קרקע קנו מידו (משא"כ כשכתב בהשטר הקנין לפני הדירה וכמו שמסיק וכ' ז"ל אבל אם לא כתוב בשטר כן רק וקנו ממנו שנותן לו לדור כו'):
וכ"ש אם החזיר הקנין למטה כו': ז"ל שם כשכתבו בסוף השטר וקנינא לפלוני על מה דכתוב ומפורש לעיל מהני שהחזרת השטר שבסוף ליפות כחו כתבוהו שלא כתבו ב"פ בכדי עכ"ל:
שהקנה לו כתיקון חכמים כו': כיוצא בזה כ' הטור לקמן סי' רמ"א סעיף י"ד לענין תנאי כפול שם בסי"ז כתב דה"ה אם כתוב בשטר ותנאים הללו נעשו כתנאי' המקוימי' כו' ע"ש והמחבר כתבוהו שם בסי"ב:
(א) אין אדם מקנה עיין בתשובות רשד"ם סי' רע"א ושכ"ב ובתשובת ר"מ אלשיך סי' פ"ז ומבי"ט ח"ב סי' שכ"ט ובתשובת ן' ל"ב ס"א סי' נ"ט דף פ"ב וס"ד דף ע' ע"ב:
(ב) האומר ידור כו' שעה אחת כו'. (הג"ה משמע שר"ל דאפי' הקנה לו גוף הבית לדירה רק שעה אחת במשמע וכן פירשו בע"ש וסמ"ע ס"ק ג' אבל באמת בהגהת מרדכי שם משמע להדיא דבהקנה לו גוף הבית לדירה קנהו לדור בו לעולם לכ"ע דהא רב נחשון שם בהגהות מרדכי פי' כן הרישא דידור פלוני בבית זה דלא אמר כלום משום דשעה אחת במשמע משמע דבסיפא באומר תנו בית זה וידור בו קנהו לעולם כן משמע בבעל העיטור מאמר שני קנין ד' ה' סוף ע"א וטעמא דמסתבר הוא דכיון שקנה גוף הבית לדירה א"כ הבית לעולם שלו לדירה א"כ דברי הר"ב והנמשכי' אחריו צ"ע והצעתי הדבר לפני מורי חמי הגאון ז"ל והוטב בעיניו:
(א) ממש: עיין בתשו' רשד"ם סי' רע"א ושכ"ב ובתשו' ר"מ אלשיך סי' פ"ז ובמבי"ט ח"ב סי' שכ"ט ובתשובת ן' לב ס"א סי' נ"ט דף פ"ב ובס' ד' דף ע' ע"ב.
(ב) פירות: פי' הסמ"ע דאף שהפירות הן בעולם מ"מ שם האכילה דבר שאין בו ממש הוא (וכתב הט"ז דנ"ל דאם איתנהו לפירות בעולם ואמר יאכל פירות דקל זה דמהני לכ"ע וע"ש. האומר אני נוטל קנין שאני נותן הבחיר' לפלוני הוי דבר שאין בו ממש ויכול לחזור בו הר"ש הלוי ח"מ סי' מ"ז. בני חיי).
(ג) ידור: (בהגמ"ר בשם רב נחשון גאון כתוב דמטעם זה אמרינן בש"ס פלוני ידור בבית זה לא אמר כלום משום דאינו משמע אלא שעה אחת ולפ"ז צ"ל דאם מקנה לו גוף הבית דמהני בהדיא בש"ס שם לא אמרי' שעה א' דדוקא בידור אמרינן כן שהוא לשון אקראי נמצא ר"נ גאון חולק על הרמב"ם דפי' הטעם משום שאין בו ממש ועכ"ז צ"ע למה לא הביא הרמ"א דברים אלו דודאי אם מקנה גוף הבית באמת מהני אפי' לרב נחשון שהרי ש"ס ערוך הוא ולא ירדתי לסוף דברי הסמ"ע שכתב במקנה לו בית לדירה רק שעה אחת משמע ומ"מ נ"ל כיון שאומר סתם בית לדור בו היינו לעולם וכמ"ש בס"ד בשדה לפירותיה עכ"ל הט"ז) וכ"כ בהגהת הש"ך ע"ש (ואם כבר היה דר בבית גוף הבית נתן לו הרשד"ם סי' שכ"ג. ומהרש"ך סי' קע"ו ומהרי"א סי' רצ"ה חולקין עליו ועיין בהר"ש יונה סי' ל"ב. בני חיי).
(ד) שעה: והא דכתב הרמ"א בסימן ס' ס"ג די"א דהמקבל עליו לזון לחבירו סתם או יתן לו ק' זהובים לשנה דנפטר בשנה א' מנדרו דמשמע הא שנה אחת עכ"פ צריך לזונו כתבתי שם והוכחתי מתשוב' הרא"ש דהיינו דוק' התם דגילה דעתו שרוצה לזונו שנה לפחות מדסיים בלשונו ואמר או אתן לו ק' זהובים לשנה הא קיבל עליו לזונו סתם אפילו ביום א' סגי ומטעם דהמע"ה וע"ש מ"ש ליישב הא דכת' הרמ"א בסוף סימן קס"ג בפטרוהו ממס סתם די"ל דלא פטרוהו כי אם לשנ' דלא איירי בכל מיני מסים. סמ"ע.
(ה) לפרש: ז"ל הרמב"ן שם שהקנין ענין חזק וכשבא באחרונ' לא דיר' בלבד שאין בו ממש נתן לו אלא מגופו של קרקע קנה מידו משא"כ כשכתב בשטר הקנין לפני הדיר' וכדמסיק אבל אם לא כתוב כו'. שם.
(ו) המועיל: וא"ל הא בסי' רי"א ס"ו כתב דצריך להבי' ראיה שהיו המעות כו' דשם פרטו העדים אופן ההקנא' שכתבו אג"ק איכא למימר שהעדים כתבו דברים כהווייתן ולא כוונו להעיד שהיה באופן המועיל ע"פ הדין משא"כ הכא שכתבו וקנו ממנו ע"ז משמע שמעידין שהיה שם קנין מספיק לזה אלא שלא רצו להאריך איך היה ובל' הודא' של בע"ד כבר כתב הרמ"א בסימן ס' ס"ו שאין מדקדקין אח"ז דודאי היה באופן המועיל. ט"ז) (ז) כתיקון. ע"ל סי' רמ"א סי"ב.
(א) אכילת פירות דקל זה ומשום דיאכל ה"ל דבר שאין בו ממש וא"כ אפי' כבר באו הפירות לעולם ל"מ ומשום דלשון יאכל הוא לשון גרוע דה"ל דבר שאין בו ממש אבל מדברי הטור נראה דוקא אם לא בא הפירות לעולם הא בא לעולם מהני לשון יאכל דה"ל דבר שיש בו ממש ובס' בני יעקב ראיתי שכ' ז"ל אמנם אשוב אתפלא על הטור ז"ל דמדברי הרא"ש בפ' אע"פ נראה דס"ל דאינו אוכל לא חייל משום דהוי דבר שאין בו ממש וכן נראה מדברי הטור ואיך כת' כאן דהוי יש בו ממש וצ"ע עכ"ל ואינו ברא"ש פ' אע"פ אבל הוא ברא"ש פ"ק דנדרים בפירושו (דף ד') שם קונם שאני אוכל ז"ל כלומר בקונם יהא עלי מה שאוכל ולא גרסי' שאיני אוכל לך שאין לנדר מקום לחול עליו עכ"ל:
אמנם אינו דומה שאיני אוכל ביו"ד דהוא לשון שלילה ודאי ה"ל דבר שאין בו ממש אבל קונם שאני אוכל ה"ל דבר שיש בו ממש וא"כ אדרבה מוכח דאכילה ה"ל דבר שיש בו ממש ובטור י"ד סי' רי"ג מבואר דקונם שאני עושה קונם שאני מדבר לא חייל אבל קונם שאני אוכל הוי נדר ע"ש וא"כ מוכח דהנדר חייל על אכילה עצמו דה"ל ממש ושאני עושה ושאני מדבר לא חייל על העשיה והדיבור וע"ש בט"ז וא"כ אכילת עצמו ה"ל ממש וכמ"ש. ומיהו אינו ראיה שיחול הקנין בלשון אכילה אע"ג דהוי ממש לענין נדר משום דהש"ע ס"ל דהוא דומה לקנין אתן והטור דס"ל דמהני לקנין אין בו קושיא מנדר דהא בנדר נמי דוקא שאיני אוכל ביו"ד הוא דלא חייל דהו"ל ל' שלילה ובקונם שאני אוכל התם בנדר נמי חייל על האכילה עצמה וכמ"ש: