שולחן ערוך חושן משפט רג י


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

המחליף קרקע בקרקע או מטלטלים בקרקע או קרקע במטלטלים כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפיו:

הגה: החליף מעות ומטלטלים או מעות וקרקע ביחד י"א הואיל וחליפין אינן קונין במעות נתבטל כל הקנין וי"א דכל הקנין קיים וי"א דקיים אצל הקרקע והמטלטלין ובטל אצל המעות (מרדכי פרק מי שמת) והוא הדין אם קנו באיזה דבר המועיל בו קנין עם דבר שאין בו ממש דהוי קנין דברים שנים שקנו מזה לזה להחליף על כל אשר להן י"א דלא מהני בזה קנין (ריב"ש סי' רס"ג) וי"א דמהני אך כל אחד יעמוד בשלו וחבירו יתן לו המותר בנכסיו דעיקר כוונתן היתה להרויח ולא להחליף ממש (ת"ה סי' שי"א) וע"ל סי' ר"ט סעיף ב':

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

החליף מעות ומטלטלים כו':    פירוש שנותן ראובן לשמעון סודר שלו ואמר ליה קח סודר שלי ותן לי חליפיו מעות ומטלטלין כו' בזה יש פלוגתא כדמסיק וצריכין ליתן טעם אהא דכ' מור"ם כאן השלשה דעות ובסי' ר"ט ס"ד במקנה דבר שלא בא לעולם עם דבר שבא לעולם לא כ' אלא דיעה אחת לחוד דקנה דבר שבא לעולם ולא קנה הדבר שלא בא לעולם ע"ש וליישב זה צריכין להקדים מ"ש המרדכי בפ' מי שמת דשם כתב הג' דעות רצופין זא"ז ומלתא בטעמא והביאן ג"כ מור"ם בדרכי משה והוא דכתב שם ז"ל מעשה בא' שהקנה לחבירו בקנין סודר קרקעות ומטלטלין ומעות בבת אחת ונחלקו בדבר חכמי הדור ויש אומרים דדמי לאת וחמור דפ' מי שמת כמו שלא קנה המעות לא קנה ג"כ המטלטלין והקרקעו' וי"א קנה הכל במיגו שחל הקנין על הקרקעות ומטלטלין חל נמי אמעות ור' שמחה כ' אע"ג דמעות לא קנה קרקעות ומטלטלין קנה דאלת"ה הא דאמרינן פ' קמא דקדושין נכסים שאין להן אחריות נקנים עם נכסים שיש להם אחריות בכסף ובשטר ובחזקה ואמרינן בגמ' דבעינן אגב ל"ל אגב ליקני מטלטלין במיגו דחייל אקרקע וליכא למימר דדמי לקני את וחמור דחמור לאו בר קנין הוא אבל מטבע נקנית במשיכה בהגבהה ובתורת חצר עכ"ל והנה י"ל כיון דר' שמחה ס"ל דקנה מטלטלים אף דלא קנה מעות וסתר דעות הראשונות בדברים של טעם והביאו המרדכי באחרונה מ"ה לא כ' מור"ם בסי' ר"ט אלא דעתו והא דכ' כאן כל שלשתן משום דכאן במקור הדין דקאי עליה המרדכי העתיק לשונו ומ"מ רמזו גם כאן דס"ל כדעת ר' שמחה הנ"ל מדכתב דעתו באחרונה ועי"ל דמ"ה כ' בסי' ר"ט בפשיטות כדעת ר' שמחה משום דאותו דעה דאמר ל"ק כלל הוא משום דמדמי ליה לקני את וחמור וס"ל דבקני את וחמור ל"ק כלל וכדעת המ"ד דפליג עם רב נחמן ואמר כן בפ' מי שמת ואנן קי"ל כרב נחמן דאמר אף דלא קנה החמור הוא קנה מחצה וכמ"ש הטור והמחבר בס"ס ר"י וזהו נמי שכתב מור"ם שם בסי' ר"ט דקנה הדבר שבא לעולם כמו דקנה את וחמור הרי דגילה דעתו שם דפסק כן ממה דגם בקנה את וחמור קי"ל דקנה מחצה (וכאן העתיק ל' המרדכי וכתב דהי' דעה א' לפסוק כמ"ד דבקני את וחמור ל"ק כלום ומטעם שאכתוב בסמוך) וגם הדעה שפסק בהקנ' מעות ומטלטלין בק"ס דקנה גם המעות היינו דוקא במעות דהן בעולם ושייך בהו קנין דהגבהה ומשיכה מ"ה נמי אמרינן דחל נמי עליו הקנין דק"ס במיגו דחל על המטלטלין משא"כ בדבר שלא בא לעולם דלא שייך בו שום קנין וק"ל וע' בכתבי מהרא"י בסי' קע"ג דנסתפק בכה"ג אי אמרי' מיגו דלא חל הקנין אזה לא חל נמי אזה בקני את וחמור או לא והביאו בד"מ כאן וכתב עליו שם מור"ם בד"מ דלפי דברי המרדכי הנ"ל לא אמרי' מיגו כו' וכוונתו למ"ש המרדכי בשם ר' שמחה הנ"ל וע' בתשובתי שכתבתי טעם למה כתב המרדכי הנ"ל וגם מהרא"י בפסקיו הנ"ל דיש לדמותו לקני את וחמור דמשמע דסבירא ליה דבקני את וחמור לא קנה כלום והוא דלא כר"נ דקי"ל כוותיה בדיני וכנ"ל וכתבתי דנראה דה"ט משום דסתם גמ' הקשה בפ"ק דקידושין מדברי המ"ד בקני את וחמור דלא קנה כלום ואפשר משום דכיון דאיכא בזה פלוגתא בגמ' אוקימנא הממון בחזקת מרא קמא ואמרי' דלא קנה כלום וע' בריטב"א שנדפס שם בגמ' בפ"ג דקידושין דהקשה ג"כ קושיא זו למה מקשה הגמ' ממ"ד דל"ק הא ק"ל כר"נ דאמר דקנה ע"ש וע"ל סי' רי"ב מ"ש מור"ם בהג"ה בס"ג בשייר לנפשו וגם לאחר דאמרי' מיגו שם כתבתי דל"ד למ"ש הכא ע"ש ודו"ק:

וה"ה אם קנה באיזה דבר כו':    פי' גם בזה פליגי כל הני:

דהוה קנין דברים:    פי' הקנין שעושה לדבר שאין בו ממש הוא קנין דברים רק שעמו חיבר בקנין הדבר שמהני בו קנין מ"ה פליגי בו וק"ל:

ש"ך - שפתי כהן

(ה) החליף מעות כו'. ע' בתשובת רשד"ם סי' רנ"א ובספר א"א דף צ"ה ע"א:

(ו) וי"א דמהני כו'. ולי נר' דגם הת"ה מודה לריב"ש דהוי אסמכת' ולא קמיירי בסי' שי"א אלא היכא דמועיל הקנין דאזלא מהני מחילה לגבי עצמו וכ"ש גבי לוי ע"ש אבל מאסמכתא לא מיירי ומיירי באופן המועיל כגון בקנו בב"ד חשוב וכה"ג ע"ש ודוק ועמ"ש בסי' ר"ט:


ט"ז

באר היטב

(טז) החליף:    פירש הסמ"ע שנותן ראובן לשמעון סודר שלו וא"ל קח סודר שלי ותן לי חליפיו מעות ומטלטלים כו' בזה יש פלוגתא כדמסיק וצריך ליתן טעם בהא דכתב הרמ"א כאן ג' דעות ובסי' ר"ט ס"ד במקנה דבר שלב"ל עם דבר שבא לעולם לא כתב רק דעה אחת לחוד ע"ש. וליישב זה צריכין להקדים כו' ע"ש באריכות ועיין בתשובת רשד"ם סי' רנ"א ובס' א"א דף צ"ה ע"א.

(יז) קנו:    פירוש גם בזה פליגי כל הני. סמ"ע.

(יח) דמהני:    ולי נראה דגם ת"ה מודה לריב"ש דהוי אסמכתא ולא מיירי אלא היכא דמועיל הקנין דאז לא מהני מחיל' לגבי עצמו וכ"ש גבי לוי ע"ש אבל מאסמכתא לא מיירי ומיירי באופן המועיל כגון קנו בב"ד חשוב וכה"ג ע"ש ודוק. ועמ"ש בסי' ר"ט. ש"ך.



קצות החושן

(ו) המחליף קרקע בקרקע והוא תוספתא פ' הזהב החליף קרקעות בקרקעות מטלטלין במטלטלין כו' כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפיו ומדברי שטה מקובצת נראה דקרקע בקרקע לא עבדי חליפין אלא שוה בשוה ע"ש פ' הזהב וז"ל כת' הר"פ תמורה זו חליפין דהך חליפין דמפיק מתמורה לאו היינו של סודר דלאו חדא מלתא הוא אלא מיירי בחליפין שוה בשוה דעדיפא מחליפין דק"ס דאותן חליפין לא הוי לא בפירות ולא בקרקעות ואותן חליפין דשוה בשוה ישנן בין בפירות בין בקרקעות בין בעבדים עכ"ל. אמנם לשטת הפוסקים דפירי לא עבדי חליפין אפי' שוה בשוה א"כ צ"ל הא דתני' המחליף קרקע בקרקע דנתחייב בחליפין משום דסברי דקרקע נמי כלי איקרי וא"כ עבדי חליפין אפילו אינו שוה בשוה כיון דכלי הוא:



פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על חושן משפט לחץ כאן



▲ חזור לראש