שולחן ערוך חושן משפט רג א
שולחן ערוך חושן משפט · רג · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
כל המטלטלין קונים זה את זה בחליפין א"צ לומר אם אין המקנה מקפיד לידע שיווי החפץ שנוטל בחליפין כעין שקונין בסודר שזהו קנין גמור שמועיל לכל הדברים בין קרקע בין מטלטלי (חוץ משטרות ועי' לעיל סי' ס"ו) בין בעלי חיים ופירות נמי אע"פ שאין קונים בהם נקנים בחליפין חוץ ממטבע שאינו נקנה בחליפין ולא קונה וכן דבר שאין בו ממש אין קנין מועיל בו כגון שקנו ממנו שילך עם פלוני למקום פלוני או שיחלקו חצר שביניהם (ועיין לעיל סי' קנ"ז סעיף ב') וכיוצא באלו שהם קנין דברים ואין לו על מה לחול:
- הגה: וטובת הנאה לאו ממון ואינה נקנה בחליפין (הגהות מיימוני פ"ה דמכירה) ועיין לקמן סי' רמ"ה האומר אתן דבר לפלוני אי הוי קנין דברים מי שקנו ממנו שיעשה שטר מחילה לחבירו הוי קנין דברים דשטר מחילה אינו אלא סילוק בעלמא אבל אי קנו ממנו להחזיר לחבירו כל זכיותיו שיש לו עליו לא הוי קנין דברים (תשובת רשב"א אלף ל"ג)
אלא אפילו מקפיד לידע שיווי החפץ שנוטל דהשתא דומה לדמים אפ"ה נקנה כיצד היה לזה פרה ולזה חמור והעריכו אותם כמה שוה כל אחד מהם והסכימו להחליפם זה בזה כיון שמשך בעל הפרה את החמור נקנית פרתו לבעל החמור בכל מקום שהיא ואין שום אחד מהם יכול לחזור בו
- (וי"א דאם העריכו זה כנגד זה קונין אף בפירות ויש חולקין עיין בב"י שתי הדעות):
מפרשים
כל המטלטלין קונין זה את זה בחליפין כו': ילפינן לה מדכתיב (במגלת רות) וזאת לפנים בישראל לקיים כל דבר שלף איש נעלו וילפינן מיניה דקונין דוקא בכלי דומיא דנעל כמ"ש לעיל סי' קצ"ה אבל להיות נקנה בחליפין מרבינין אפי' פירות מדכתיב לקיים "כל דבר וכמ"ש הטור והמחבר בסמוך בסעיף זה:
אם אין המקנה מקפיד לידע שיווי החפץ כו': פי' ואח"כ נותן לו כל דמי החפץ דאל"כ אלא תאמר שזהו דמי תשלומי' קשה הא אפי' בלא חליפין הוא קונה כמ"ש הטור והמחבר בר"ס קנ"ט בהיו בידו מעות בלי מנין כו' ועפ"ר:
ופירות נמי אע"ג שאין קונין בה כו': דבר שאינו כלי ואינו ב"ח נכלל בשם פירות וע"ל סי' קצ"ה ובפרישה כתבתי דס"ל להטור וכמה גאונים דדוקא בתורת קנין סודר שאינו בשיווי דמים הוא דאינו קונה בפירות אבל חליפין שהם בתורת שווי דמים שעושין בפירות ע"ש ומור"ם כתבו בפלוגתא בסוף סי' זה בהג"ה:
חוץ מטבע כו': משום דעיקר סמיכת דעת של הקונה והמקנה כשעושין חליפין במטבע הוא על הצורה והצורה עבידי דבטלה ע"י המלך שפוסלה והוה כאותיות שאינן קונין ונקנין:
אלא אפי' מקפיד לידע כו': אדלעיל קאי אמ"ש בריש הסעיף אצ"ל אם אין המקנה מקפיד כו' ע"ז מסיק ואמר כאן אלא אפי' מקפיד לידע כו'.
נקנית פרתו לבעל החמור כו': וממילא נמי אם מתה הפרה או נתייקרה או הוזלה אחר שמשך זה החמור דאז מתה או הוקרה או הוזלה הפרה ברשות בעל החמור:
(א) וטובת הנאה לאו ממון כן כתב בהג"ה מיי' פ"ה דהלכות מכיר' (ומביאו ב"י לעיל סי' קצ"ו ס"ח) והבעה"ע דטובת הנאה אינה ממון ואינה ניקנית בחליפין ואג"ק דשנוייא דמטלטלי' אג"ק ליתיה אלא קי"ל כרב פפא ותמוה לי דהא בש"ס פ"ק דקידושין (דף כ"ז ע"א) ס"ל לסתם הש"ס להדיא כהאי שנויא גבי קרקע במכר ומטלטלים במתנה דלעיל ר"ס ר"ב ונראה דגם רב פפא ס"ל דטובת הנאה מיקני אג"ק ואפשר עוד דס"ל דעובדא דר"ג מטלטלי אג"ק הוי אלא דס"ל דבלא"ה נמי לק"מ דדעת אחרת מקנ' שאני ונראה עוד דאפי' טובת הנאה אינה ממון וכמו שכתבתי לקמן סי' ש"ן מ"מ לענין חליפין ואגב קרקע הוי ממון רק גבי מתנו' כהונ' דכתיב נתינה לא מהני חליפין דהוי דרך מקח וממכר וכל זה נ"ל ברור ודלא כהר"ב והגהות מיי' ובעל העיטור ריש מאמר שני קנין ד"ה ע"א גם תמי' ליה על בעל העיטור שהרי הוא עצמו כתב באות שכירות דף ל"א ריש ע"ג דבשכירות לחודיה לא קנה בלא אגב דאי ס"ד בשכירות לחודיה קנה וכחצרו משוינן ליה כי קמבעיא לן שדה במכר ומטלטלים במתנה מהו ואמר ת"ש עישור שאני עתיד למוד נתון לר' יהושע ומקומו מושכר לו תיפוק ליה דקנה משום שכירות אלא ש"מ דלא קנה אלא באגב עכ"ל הרי להדיא דמפרש דעובדא דר"ג מטלטלי אג"ק הוי הגם דבלא"ה דבריו דבה' שכירות צ"ע כי נראה דשוכר מקומו מהני לכ"ע בלא אגב וכדלעיל סימן קצ"ח ס"ה והא דקאמר ת"ש עישור שאני עתיד למוד כו' היינו משום דס"ל לש"ס דלא כר"פ דדעת אחרת מקנה אותה שאני או דס"ל כר"פ לדינ' וכפירושא דר"ג דמטלטלי אג"ק הוי (גם מ"ש בעל העיטור שם דהא דאמרי' גבי בהמה שוכר את מקומו היינו דוקא באגב לא נהירא דמתני' דפרק הספינה דף פ"ד ע"א ואם היה פקח שוכר את מקומו משמע אפי' בלא אגב וכן משמע מדברי הפוסקים בכמה דוכתי) ומ"מ בהך דמוכח מבעל העיטור באות שכירות דטובת הנאה מקני אג"ק נראה כן ברור וכמ"ש ודלא כהבעל העיטור באות קנין והגהות מיימוני והר"ב אלא כמ"ש ע"ל סי' ס"ז סל"ה בהג"ה ובי"ד סי' ק"ס ס"ד בהג"ה:
(א) לידע: פירוש ואח"כ נותן לו כל דמי החפץ דאל"כ אלא שזהו דמי תשלומיו קשה הא אפילו בלא חליפין הוא קונה כמ"ש הט"ו בריש סימן קצ"ט אם היו בידו מעות בלא מנין כו' עכ"ל הסמ"ע: (והט"ז דחה דבריו ע"ש באורך).
(ב) ופירות: דבר שאינו כלי ואינו בע"ח נכלל בשם פירות וע"ל סי' קצ"ה ובפרישה כתבתי דס"ל להטור וכמה גאונים דדוקא בתורת ק"ס שאינו בשווי דמים הוא דאינו קונה בפירות אבל חליפין שהן בתורת שיווי דמים עושין בפירות והרמ"א כתבו בפלוגתא בסוף סימן זה בהג"ה. סמ"ע.
(ג) ממטבע: משום דעיקר סמיכת הקנין במטבע הוא על הצורה והיא עבידא דבטלה ע"י המלך שפוסלה והוי כאותיות שאינן קונין ונקנין. שם.
(ד) הנאה: כ"כ הגמיי' פ"ה מהלכות מכירה ובעל העיטור דטובת הנאה אינה ממון ואינה נקנית בחליפין ואג"ק דשינויא דמטלטלים אג"ק ליתא אלא קי"ל כרב פפא וכתב הש"ך דתמיה לו דהא בפ"ק דקידושין ס"ל לסתם הש"ס בהדיא כהאי שינויא גבי קרקע במכר ומטלטלין במתנה ונראה דגם רב פפא ס"ל דטובת הנאה מיקני אג"ק ואפשר עוד דס"ל דעובדא דר"ג מטלטלים אג"ק הוה אלא דבלא"ה לק"מ דדעת אחרת מקנה שאני ונראה עוד דאפילו טובת הנאה אינה ממון וכמ"ש בסי' ש"נ מ"מ לענין חליפין ואג"ק הוי ממון רק גבי מתנות כהונה דכתיב נתינה לא מהני חליפין דהוי דרך מקח וממכר כנ"ל ברור וכו' ע"ש באריכות וע"ל סי' פ"ז סל"ה בהג"ה וביו"ד סי' ק"ס סכ"ג בהג"ה.
(ה) שקנו: והט"ז כת' שדברי הרמ"א בזה צ"ע דבתשובת הרשב"א כתוב שיש מחלוקת בין הגאונים כו' ע"ש).
(ו) נקנית: וממילא נמי אם מתה הפרה או נתייקרה או הוזלה אחר שמשך זה החמור דאז הוי הכל ברשות בעל החמור. סמ"ע.
(א) וטובת הנאה. כ' בש"ך ז"ל. ותמי' לי דהא בש"ס פ"ק דקידושין (דף כ"ז) ס"ל לסתם ש"ס להדיא כהאי שינוייא גבי קרקע במכר ומטלטלין במתנה וכו' ונראה דאפי' טובת הנאה אינו ממון וכמ"ש לקמן סי' ש"י מ"מ לענין חליפין ואג"ק הוי ממון רק גבי מתנות כהונה דכתיב נתינה ל"מ חליפין דהוי דרך מקח וממכר וכל זה נ"ל ברור דלא כהרב והגה' מיימוני ובעל העיטור ריש מאמר שני קנין עכ"ל. ודבריו תמוהין דהא טובת הנאה אפילו בירושה ליתי' וכמ"ש מוהרי"ק סי' קמ"א ומהר"ם פדאוי סי' ס"ה וכ"כ הרמ"א סי' ער"ו וכן כת' הש"ך שם ע"ש וכיון דאינו יכול להוריש מכ"ש דליתי' בהקנאה דיותר בקל יוכל להוריש מלהקנות ועמ"ש בסי' ער"ה סק"א: