שולחן ערוך חושן משפט קצה א

בקנין כיצד יתן הקונה למקנה כלי כל שהוא ויאמר לו קנה זה חלף הקרקע או המטלטל שמכרת או שנתת לי (ואין נוהגין שיאמר לו הקונה כן כי מסתמא אדעתא דהכי הוא נותן לו) (טור) וכיון שמשך המקנה הכלי נקנה הקרקע או המטלטלים ללוקח או למקבל מתנה בכל מקום שהוא אע"פ שלא החזיק ולא נתן כסף ולא כתב שטר ולא משך ואין שום אחד מהם יכול לחזור בו אפילו אין עדים בדבר אם מודים זה לזה:

הגה: וכן אם קבלו קנין לפני פסולי עדות הוי קנין הואיל ומודים זה לזה שקנה (הרא"ש כלל ס"ו סי' ח'):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

יתן הקונה למקנה כלי כו': הכי קי"ל דמ"ש וזאת לפנים בישראל שלף איש נעלו ונתן לרעהו דהקונה נותן להמקנה והמקנה יקנה לו דבר חילופי זה שקיבל מהקונה ומ"ש נעלו ל"ד הוא אלא שנלמד ממנו דבעינן שיתן לו כלי ואפילו כל שהוא רק שיהי' שם כלי עליו ויהיה מותר בהנאה דומיא דנעל וכדמסיק:

וכיון שמשך המקנה כו': ☜ וכ' הרא"ש כלל ס"ו ס"ד ב"י מחסכ"ד ראובן היו לו בהמות לשחוט ומכר העורות לשמעון בקנין חליפין ובעוד שהוליכם לשחיטה ברחו הבהמו' וטבעו בנהר ופסק דהפסד העורות על שמעון דמאחר שלקחן בקנין נקנו לו העורות בכ"מ שהן וע"ש ד"מ ס"ה וע"ל סי' קצ"ט ס"ג דכן הדין בלוקח בשר:

ואין שום א' מהן יכול לחזור בו: היינו דוקא לאחר שפסקו מלדבר באותו ענין או שהתנו בשעת הקנין שלא יוכלו לחזור בו וקמ"ל דבתנאי מהני מיד לאחר שקנה ממנו בכלי וכמ"ש המחבר בסמוך ס"ה:

אפי' אין עדים כו': דלא איברי סהדי אלא להמשקרים וכופרים זה את זה וכמ"ש לעיל סימן קפ"ט:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(א) בקנין כיצד כו' ע' בתשו' מהרא"ן ששון סי' ר"ו:

(ב) וכן אם קבלו קנין כו' ע"ל סי' רמ"א ס"ב בהג"ה:

באר היטב

עריכה

(א) כיצד: עיין בתשובת מהר"א ששון סי' ר"ו.

(ב) שמשך: (ע' מ"ש הרא"ש בתשובה בדין העורות כו' ראיתי מי שכתב דאם הזכיר לו בפירוש השחיטה כגון שא"ל עורות בהמות אלו אני מוכר לך שאתן אותן לך אחר השחיטה דוקא שחוטות מכר ואז אינו מפסיד הלוקח דאין עור של מתה שוה כשל שחוטה ע"כ ואינו נכון לע"ד דגם בזה ההפסד על הלוקח וראיה מפורשת ממ"ש בסי' קצ"ט דאם נתן דינר לטבח ליתן לו בשר שחוטה ומת השור מפסיד הדינר ה"נ הי' מיד באחריות הלוקח אלא שא"י ליתן לו עד אחר השחיטה. ט"ז).

(ג) לחזור: (נרא' שאם הלוקח לא רצה המקח עדיין וכדומה באופן שהלוקח יכול לחזור בו בטענ' שהמקח לא ישר בעיניו גם המוכר יכול לחזור בו כ"כ בס' בני חייא להגהות הטור אות ה' ומביא ראיה ממ"ש במשפט צדק ח"א סי' א' ע"ש ועיין בתשו' מהרי"ט סי' י"ט וקכ"ד) וע"ל סי' רמ"א ס"ב בהג"ה.

קצות החושן

עריכה

(א) בקנין כיצד. כ' תוס' פ"ק דקידושין דף ד' דכותי נמי קונה בחליפין וכ"כ תוס' ר"פ הלוקח עובר פרתו אלא שהקשו שם מהא דאמרו שם דומיא דעמיתך מה עמיתך בחדא אף נכרי נמי בחדא והא איכ' תרתי כסף וחליפין או משיכה וחליפין וע"ש שכתבו דעמיתך בחדא לא קאי אלא על קנין החדש כגון כסף או משיכה אבל חליפין שוה בתרווייהו וע"ש:

ולפע"ד נרא' ליישב לפי מ"ש הרי"ף בתשו' ז"ל ששאלת אם יש בחליפין אונאה או לא זה שנראה מן התלמוד הוא שאין בו אונאה וכו' והתורה ג"כ מעידה על זה באמרה וכי תמכרו ממכר וכו' במכר הוא דאזהר רחמנא בבל תונו אבל בחליפין לא והובא בשיטה מקובצת פ' הזהב וכ"כ בכסף משנה פי"ג ממכירה על מ"ש הרמב"ם המחליף כלים בכלים אין בו אונאה והטעם בשם תלמידי הרשב"א דגבי אונאה ממכר כתיב וחליפין לאו ממכר הוא ע"ש. ולפ"ז ניחא הא דכתיב וכי תמכרו ממכר לעמיתך לישראל בחדא ולכותי בחדא דגבי ממכר ליכא אלא כסף או משיכה וחליפין לאו ממכר היא ובש"ך סי' קכ"ג חולק על דברי תוס' בקנין חליפין בכותי וז"ל והראי' שהביא ר"ת מכסף מקנתו וכו' לפע"ד לאו דאי' היא דלעולם אימא לך חליפין אינו מועיל בעכו"ם והא דממעט מכסף מקנתו דלא נקנה בחליפין היינו דאפילו לישראל אין ע"ע נקנה בחליפין דודאי אע"ג דהאי קרא מכסף מקנתו בעכו"ם כתיב מ"מ בישראל נמי משתעי קרא ותדע דאל"כ הא דמשמע מכל הפוסקים דאין ע"ע נקנה בחליפין מנא להו הא אלא ודאי כדפרישית ועוד יש לו' דקרא לגופי' אתי לגלויי דאין ע"ע נקנה בחליפין ותדע דהא רב יוסף מפרש התם בקידושין דף ח' מכסף מקנתו ולא בתורת תבואה וכלים טעמיה משום דלא קי"ל אע"ג דס"ל לרב יוסף התם דכל שאר דברים בעולם אינו מועיל קנין במידי דלא קיץ וא"כ אמאי איצטריך קרא למעוטי ע"ע אלא ודאי כדפרישית וע"ש. ואיני רואה מזה שום קושיא על ר"ת דנהי דבישראל נמי אין ע"ע נקנה בחליפין וכדמשמע מהא דתנן פ"ק דקידושין דף י"ד ע"ע נקנה בכסף ובשטר ומשמע הא חליפין לא היינו כיון דגלי קרא בעבד עברי הנמכר לעכו"ם דאינו נקנה בחליפין הוא הדין בישראל דמ"ש אבל אי נימא דעכו"ם אינו בחליפין כלל א"כ מאי ענין מעוטא דמכסף מקנתו למעט חליפין גבי עכו"ם ואי בעי למעט ע"ע מחליפין ה"ל למכתב גבי ישראל אלא ודאי דכותי נמי יש לו דין חליפין אלא בע"ע הוא דאמעט ומש"ה בישראל נמי אין ע"ע נקנה בחליפין ומ"ש הש"ך ועוד י"ל דקרא לגופא לגלויי דע"ע אינו נקנה בחליפין לעכו"ם משום דאין חליפין לעכו"ם. אינו קושיא דהא תינח אי נימא בישראל ע"ע נקנה בחליפין אבל כיון דבישראל נמי אין ע"ע נקנה בחליפין א"כ תו ליכא למימר דקרא למעט עכו"ם מחליפין כיון דאפי' ישראל דיש לו חליפין נמי אין ע"ע [נקנה] בחליפין ולר' יוסף דאמר טעמא משום דלא קיץ ניחא דקרא לגופא אתי לגלויי דכל מידי דלא קיץ לא הוי כסף אבל לו' דקרא אתי למעט ע"ע מחליפין בעכו"ם משום דאין לעכו"ם חליפין א"א לו' כן כיון דאפי' ישראל דאיתי' בתורת חליפין נמי אינו קונה ע"ע בחליפין אלא ודאי דעכו"ם נמי אי' בתורת חליפין ומש"ה כי מיעט ע"ע מדין חליפין ממילא ישראל נמי אינו קונה בחליפין וזה פשוט:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}