שולחן ערוך חושן משפט קעו לו
<< · שולחן ערוך חושן משפט · קעו · לו · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
שנים שיש להם חוב בשותפות עם עכו"ם ופרע קצת ומעכב השאר מפני שאומר שא' מהם חייב לו כנגדו והלה כופר ההפסד על שניהם:
- הגה: ונר' לי דהוא הדין אם הי' החייב ישראל רק שחייב לישבע משא"כ בעכו"ם דאפי' שבועה אין צריך רק חרם בעלמא:
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
דאפי' שבועה א"צ: דסתם עכו"ם משקר ואין האח' יכול להשביע להשני מכח ספק ע"פ העכו"ם דאין נשבעין היסת אלא על טענת ודאי:
ש"ך - שפתי כהן
(מח) ונ"ל ה"ה כו' דברי הרב תמוהין לפע"ד דלא מסתבר כלל בישראל שיוכל הישראל לתפוס בעד חברו כי מאח' שהפסד יהיה גם על השותף הב' היאך יוכל זה לתפוס ולגרום לחברו שאינו חייב לו כלום הפסד בתפיסתו ודמי ממש למ"ש הריב"ש סי' שצ"ג וז"ל וא"כ תאמר לאה לרחל כיון שאני חייבת בנזק זה לראובן הרי את גורמת לי הפסד זה והרי כאלו את תופס משלי ולא משל ראובן כו' ועוד כ' שם וז"ל אע"פ שיש לרחל מגו חייבת להחזירם ללאה שהרי לאה חייבת להחזירם לראובן וא"כ רחל עתה גוזלת ללאה ומשל' תופסתן כו' וע"ש והביא הר"ב דעתו לעיל סי' נ"ח בהג"ה ואפי' הי"ח שם שהביא הר"ב שם נראה דמודו כאן דדוקא התם כיון שידוע לו שהו' מעות של המשלח לבדו יכול לתפוס והשליח פשע הואיל ולא לקח השטר לכן מחוייב לשלם משא"כ הכא (ומכ"ש לפי מ"ש לעיל סי' נ"ח דהעיקר כהריב"ש ודעמיה ע"ש) והיה נראה לכאורה לישב דברי הרב ולפרש דהרב מיירי שהישראל התופס ברח או הלך לו למ"ה או אין לו לשלם אך מדבריו בד"מ לא משמע כן שכ' שם וז"ל ונ"ל דאפי' בישראל כה"ג אינו חייב ראובן אלא שבועה שאינו חייב לו כלום והלוה ישבע שחייב לו ואינו משלם והשותפים מפסידים עכ"ל וכן משמע בע"ש שכ' וז"ל אבל אם היה החייב ישראל הרי אותו ישראל צריך לישבע שבועת היסת במגו דפרע או להד"ם ומביא את זה ג"כ לידי שבועה כנגד שותפו עכ"ל וא"כ דבריהם צל"ע שוב מצאתי בתשוב' דברי ריבו' סי' רע"ו שפסק דמטלטלי אינו יכול לתפוס מהשותפו' כ"א החצי השני הרי הוא בחזק' חברו בכל מקום שהוא כיון דצריכה שומא אבל אם הוא מעות יכול לתפוס דהרי הם כחלוקים ומשוינן ליה לחלק של מי שתפס ומהני תפיסתו לכולו וחבירו לוקח כנגדו עכ"ד הרי להדי' דעכ"פ אין חברו מפסיד דכל שיש לחברו הפסד א"י לתפוס וכמ"ש ומיהו גם במעות דבריו צ"ע לדינא דאע"ג דזוזי כמאן דפליגי דמי היינו כשהשותף חולק אבל זה שתופס ורוצה לחלוק בע"כ מי שמעת ליה וצ"ע לדינא וע"כ נלפע"ד לפרש דברי הר"ב בד"מ והע"ש דמיירי שהתופס תופס מדבר שאינו ידוע שהוא מהשותפים וטוען איני מאמינך שהיא מהשותפות והשותפים מודים זה לזה שהיא מהשותפות וטוען שאינו חייב לו כלום ובזה הדין כמ"ש הר"ב וע"ש כן נלפע"ד (עיין בתשו' רשד"ם סי' קס"ז וצ"ע):
(מט) דאפי' שבועה א"צ. עיין בסמ"ע ס"ק ע"ו ועמ"ש לעיל סי' ע"ה סעיף כ"ה וסי' קמ"ט על הסמ"ע ס"ק כ"א:
באר היטב
(סח) עם: כת' הט"ז דצ"ל אצל העו"ג.
(סט) ישראל: והש"ך כת' דדברי הרמ"א תמוהין דלא מסתבר כלל שישראל יתפוס אחד בעד חבירו דמאחר שהפסד יהי' גם על שותף השני האיך יוכל זה לתפוס ולגרום הפסד לחבירו שאינו חייב לו כלום כו' ע"ש שהאריך ומסיק ג"ל ע"כ נלע"ד לפרש דברי הרמ"א דמיירי שתפס דבר שאינו ידוע שהיא מהשותפות וטוען איני מאמינך שהוא מהשותפות והשותפין מודים זה לזה שהוא מהשותפות וטוען שאינו חייב לו כלום ובזה הדין כמ"ש הרמ"א עיין בתשו' הרשד"ם סי' קס"ז וצ"ע עכ"ל.
(ע) צריך: דסתם עובד כוכבים משקר ואין זה יכול להשביע מכח ספק ע"פ העובד כוכבים דאין נשבעין היסת רק על טענת ודאי וע"ל סי' ע"ה סכ"ה ובסי' קמ"ט סי"ח. סמ"ע.