שולחן ערוך חושן משפט קס ג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

שתי חצירות שקרקעית הא' גבוה מחבירו צריך העליון לסייע לתחתון לבנות למטה והתחתון צריך לסייע לעליון עד שיהיה גבוה ד' אמות מקרקע העליון ולמעלה לפיכך יקציעו העפר מקרקע של עליונה שיעור עובי חצי הכותל ובונין הכותל על קרקע שניהם עד שיהא גבוה ד' אמות מקרקע העליונה ולמעלה:

הגה: ואם החצר גבוה הרבה או שהתחתון אינו רחב להביט בו מרחוק ואפשר שבמחיצה מועטת יסתלק היזק ראיה שלו סגי במחיצה שירא' לבני אדם שאינו מזיק עוד בראייתו (טור בשם ה"ר יונה):

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

שתי חצירות כו' פי' ובחצירות כל א' מזיק לחבירו מ"ה צריך לסייעו גם העליון להתחתון לבנות למטה אם לא שהעליון רוצה לבנות כל המחיצה למעלה על קרקע שלו לבדו:

לפיכך יקציעו העפר כו'. כדין כותל שבין שני חצירות הנ"ל בר"ס קנ"ז שנבנה על מקום שניהם והוצאת שניהם:

ואם החצר גבוה הרבה כו' גם הטור כ"כ בשם ר' יונה בדין זה דב' חצירות והא דלא כתבוהו בדין גג וחצר הנ"ל כתבתי בפרישה די"ל דשם ר' יונה מודה דבעל הגג צריך לעשות ד"א אף שהחצר גבוה ממנו הרבה והגג אינו רחב מטעם דכיון דהבעל החצר אין שם מזיק עליו לגביה בעל הגג דאין שם תשמישו קבוע וכנ"ל ואין עליו לעשות מחיצה ד"א מ"ה הצריכו לבעל הגג לעשותו בכל ענין כיון דשם מזיק עליו משא"כ בשל חצירות דכל אחד שם מזיק עליו ועל העליון חיוב על כל פנים לסלק היזקו בבנין ד"א מ"ה ס"ל לר"י ומור"ם שהביאו כאן דאין על התחתון לסייעו לעליון אלא כפי שיראה לבני אדם שמגיע היזקו ונראה דהיש מי שאומר כו' דכתב המחבר בסעיף א' והוא דעת ר"י אברצלוני דס"ל דאפי' בגג וחצר אם הגג נמוך ד"א מהחצר א"צ לעשות כלום אע"ג דשם גם בעל החצר אינו עושה כלום וכמ"ש מכ"ש דס"ל כן כאן בשני חצירות הסמוכות ואחד גבוה ד' אמות מהשניה דעל העליון לעשו' גובה ד"א וכמ"ש דהתחתון א"צ לעשו' כלום והמחבר דלא כתב דעתו כאן י"ל דמשום דאיירי באין החצר גבוה ד"א מהגג דאז כיון דעכ"פ על התחתון מוטל לבנות מלמטה למעלה והעליון סייע מלמט' מ"ה מודה דצריך התחתון ג"כ לסייע לעליון לבנות למעל' והא ראי' דגם בס"א לא כתב הפלוגתא די"א כ"א כשגבוה החצר ד"א מהגג אבל שם ברישא באינו גבוה החצר מהגג ד' סתם וכתב דצריך התחתון לבנו' מלמטה עד שיהיה המחיצה גבוה ד"א מהחצר ולמעלה ומור"ם דאיירי בגבוה הרבה לא כתב דעת אותו הי"א משום דפסק כהרא"ש הביאו הטור ברישא בגג וחצר גם בסיפא בשני חצירות דאף שגבוה ד"א חיישינן להיזק ראיה ע' שם ודוק:
 

באר היטב

(ד) הרבה:    עיין בסמ"ע במה שמחלק בין דין זה דשתי חצירות ובין גג וחצר דס"א ע"ש והט"ז כתב עליו דדבריו תמוהין ופירש הוא בענין אחר עיין שם.
 

קצות החושן

(ה) ואם החצר גבוה הרב' עיין סמ"ע שכת' דגם לדעת הר"י אברצלוני דוקא שגבוה ד' אמות אבל אם אין החצר גבוה ד' אמות דאז כיון דעכ"פ על התחתון מוטל לבנות מלמטה למעלה והעליון מסייע מלמטה מש"ה מודה דצריך התחתון ג"כ לסייע לעליון לבנות מלמעלה וע"ש. ונרא' דאין לחלק בכך וכן מבואר מדברי הרמב"ן וז"ל ושתי חצירות זו למעל' מזו פי' בין שגבוהות זו מזו אמה ושתים ושלש עד ארבע הדין שוה כו' ורב חסדא סבר עליון מסייע מלמטה ועולה שא"א לו לבנות כותלו בלא יסוד לפיכך צריך לסייע בסודו מלמט' ואין התחתון מפסיד בשפלותו כלום לפיכך אם גבוה שלש אמות בונין מלמט' בשוה עד אמה למעל' נמצא שבנ' התחתון שתי אמות כדינו והעליון עד שנסתלק שלא יזיקנו כדינו לפיכך אם הית' זו למעלה ארבע אמות לדברי הכל אין התחתון זקוק לו וע"ש ומבואר דאפילו אין גובהו אלא שתי אמות נמי התחתון אינו מסייע אלא עד ארבע אמותיו מקרקיעתו והעליון מסייע מלמט' והשאר בונה העליון לבדו. וכ"כ בטור בשם הר"י אברצלוני שאם התחתון נמוך מהעליון ד"א אינו צריך כלום אלא העליון עושה כל הד"א ואם אינו נמוך ממנו ד' מה שהם מן הד' יעשוהו בין שניהם ועליו ישלים העליון לבדו ד"א מקרקעות חצירו ולמעלה וע"ש:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש