באר היטב על חושן משפט קס

סעיף אעריכה


(א) ואין:    בב"י כתב הטעם דבחצר יש תשמיש קבוע ותדיר ומש"ה מונע לבעל הגג מלעשות תשמישו על גגו ולא יבא לידי היזק בראיית בעל החצר. אבל בעל החצר ניזוק מבעל הגג שאינו נשמר ממנו כיון שאינו רגיל להיות על גגו וכ"כ בד"מ כו' ע"ש. סמ"ע.


(ב) דאכתי:    לשון הטור אע"פ שאינו יכול להסתכל בעל החצר מ"מ כשבעל החצר עומד בשפת חבירו רואהו והי"א השני ס"ל דלא חשו כולי האי. שם.

סעיף בעריכה


(ג) זקוק:    הטעם כ' הסמ"ע דכיון דבעל הגג שם מזיק עליו מוטל עליו לסלק היזקו וממילא נפטר העליון (ועמ"ש הט"ז בזה ע"ש).

סעיף געריכה


(ד) הרבה:    עיין בסמ"ע במה שמחלק בין דין זה דשתי חצירות ובין גג וחצר דס"א ע"ש והט"ז כתב עליו דדבריו תמוהין ופירש הוא בענין אחר עיין שם.