שולחן ערוך חושן משפט קנה ה

מרחיקין את הזרעים ואת המחרישה ואת הגומא שמתקבץ בה מי רגלים מן הכותל שלשה טפחים:

הגה: ובגומא צריך לסוד ג"כ בסיד וע"ל סעיף י' ואפילו בלא גומא אסור לשפוך מי רגלים סמוך לכותל פחות משלשה טפחים (נ"י פרק לא יחפור):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

הזרעים והמחרישה טעם הרחקת הזרעים משום דמחלידין הקרקע ומעלין עפר תיחוח ומתמוטט יסוד הכותל וכן הטעם במחרישה ואפי' בלא זריעה כגון שחורש לאילנות ובזרעים אפי' בלא מחרישה כגון שחפ' במרא ואינו מעמיק בעומק המחריש' שהיא ג"ט גמרא ועפ"ר:

מן הכותל ג"ט נראה פשוט דגם בזרעים ובמחרישה אפי' בכותל של אבנים צריך להרחיק ג"ט כיון דטעמייהו הוא משום התמוטטות הקרקע ודומיא דגומא ומי רגלים דאיירי בכותל של אבנים כמ"ש הטור שם כן בהדיא ומ"ה צריך דוקא גומא דבלא גומא בהרחקת טפח ממנו סגי אבל בשל לבנים אפי' בהשתנה בעלמא בלא גומא בעינן ג"ט ע"ש ועד"ר:

ה"ג ועיין לקמן סעיף י' דאפי' כו' ור"ל אסור לשפוך שופכין של מי רגלים הרב' תוך ג"ט לכותל ודוקא בהשתנ' בעלמא אמרי' דא"צ להרחיק בכותל של אבנים אלא טפח וכמ"ש המחבר בסעיף שאחר זה מיהו בשופכין בלא גומא וכ"ש בהשתנה א"צ ג"כ לסוד בסיד אפי' בכותל של לבנים וסגי בהרחק' גרידא בכל חד וחד כדיניה וק"ל:

באר היטב

עריכה

(טו) טפחים: ונראה פשוט דגם בזרעים ומחרישה אפי' בכותל של אבנים צריך להרחיק ג' טפחים כיון דטעמייהו הוא משום התמוטטות הקרקע ודומיא דגומא ומי רגלים דאיירי בכותל אבנים כמ"ש הטור שם בהדיא ומש"ה צריך דוקא גומא דבלא גומא בהרחקת טפח סגי אבל בשל לבנים אפי' בהשתנה בעלמא בלא גומא בעינן ג' טפחים. סמ"ע.

קצות החושן

עריכה

(ד) מרחיקין את הזרעים בט"ז הקשה מ"ש גבי אילן ובור דא"צ להרחיק משום דהוי נזק הבא מאליו והכא גבי זרעים נמי לא הוי היזק עד שיהיו השרשים באים ומחלידים את הקרקע וע"ש מ"ש בזה ואין דבריו מובנים:

אמנם כבר כתב בזה הרמב"ן בחידושיו פ' לא יחפור ז"ל ור"ח כת' בל' קצרה הנך כולהו דמתני' גירי' נינהו דמהאי שעתא משתכח הזיקייהו דלא פליגי אלא באילן דבעידנ' דנטע ליתנהו לשרשין וזה הטעם מספיק לכל הרחקות השנויות במשנתנו אלא שהרחקת הזרעים במפולת יד קשה עלינו דשרשין דגדלי בתד שעתא הוא דמזקי ליה וה"ל דומיא דאילן דמתיר ר' יוסי ואפשר שהטעם מפני שהזרעים עצמן קודם השרשה יונקין כל לחות הקרקע ומפני כך מחלידין אותו ומעלה עפר תיחוח וכיון שהם יונקין בטבעם קודם השרשה נמצא ההיזק ממקום שזרען וגירי' הוא ולא דמי לבור דלאו משום יניקה הוא אלא שהשרשין קופצין ובאין ודמי לנטיעה שהיא קופצת ממקום למקום ואין הטעם הזה מחוור לי שאף היניקה לאחר זמן היא באה ולא מכחו של זה אבל הסיד והסלעים כל אחד ואחד כגחלת הוא והוי כמניח אש בצד הכותל ומזיק ומיהו י"ל כיון שהניח כאן דבר המלקה קרקעו אע"פ שזה וזה גורם נמי אסור לר' יוסי דכל שמקום הנחתו מזיק אסור ולא דמי לתמי מיא והדר אזלי ומה לי גחלת עמומה ושורפת לאחר זמן ומה לי זרע שואב הלחלוח ושורף העפר עכ"ל:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}