שולחן ערוך חושן משפט קנה ג


שולחן ערוך

גילה בעל העלייה דעתו שחפץ לעשות בה אוצר כגון שכיבד וריבץ עלייתו או שריבה בה חלונות כדרך שעושים לאוצר וקדם זה ועשה תנור קודם שיכניס פירות לאוצר או שהתחיל לאצור שומשמין או רמונים או תמרים וכיוצא בהם וקדם זה ועשה התנור קודם שאצר חטים או שעשה בעל החנות מחילה על גבה להבדיל בין החנות ובין האוצר בכל אלו בעל האוצר מעכב עליו ואם עבר ועשה אינו יכול להסירו:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

שומשמין או רימונים כו'. הן דברים שאין החום והסרחון מזיק להם מ"מ יש גילוי דעת בזה שעשה עלייתו לאוצר ויאצר בה אחר זה ג"כ חיטים והדומה לו שיפסידו מכחו:

או שעשה בעל החנות מחילה כו'. כן הוא ל' הרמב"ם שם וכתב עליו המ"מ ז"ל הוא פי' כן למ"ש בגמרא בנה עלייה ע"ג ביתו מהו וכן פירשו ר"ח ורבו ז"ל ורש"י פירשו לענין קדימת האוצר ופירש שדרכן לעשות עליות עליונות לאוצר וזה בנה עליית קודם החנות אבל לא אצר בה עדיין וזו היא השאלה אם יש לו דין קדימה ולזה הפי' הסכימו קצת מהאחרונים ז"ל עכ"ל והטור כ' ג"כ כפירש"י ולפירש"י והטור ה"ל איבעיא זו דבנה עליה ע"ג ביתו דומיא דאינך וכולם אבעל האוצר קאי שקידם נפשו בבנין העלייה או בריבוי חלונות או שאצר בה תפוחים כו' משא"כ להרמב"ם שכל אינך קאי אבעל האוצר ובעיא זו דבנה עלייה קאי אבעל החנות שבנה עלייה להפסיק בין חנותו לאוצר שקדם בעל העלייה לעשותו והיה עליו להרחיק חנותו וכדי שלא יצטרך להרחיק בנה העלייה ואז אין החום נכנס מיד מהחנות לאוצר כי המחילה מפסיק ביניהם וקמבעיא ליה אי מהני ועיין לקמן סי' רי"ד ס"ס ג' שכ' המחבר והוא מל' הרמב"ם ז"ל וקנה המחילה שבין המעזיבה עכ"ל גם שם פירשו מעין שפירשו כאן ואפשר דלדינא ל"פ אהדדי:

בכל אלו בעל האוצר מעכב. פי' קודם שיעמיד התנור יכול למחות שלא להעמידו וז"ל המ"מ דמספיקא אין לו להזיק לחבירו:

אינו יכול להסירו. דאיבעיא דלא איפשטא בגמ' הן והן קולא לנתבע:


ט"ז

באר היטב

(י) וכיוצא:    פירוש דברים שאין החום והסרחון מזיק להם מ"מ יש גילוי דעת בזה שיאצר אח"כ ג"כ חטים והדומה לו שיפסידו מכחו. סמ"ע.


(יא) מעכב:    פירוש קודם שיעמיד התנור יכול למחות בו שלא להעמידו. שם.



קצות החושן

▲ חזור לראש