שולחן ערוך חושן משפט קנג י


שולחן ערוך

מי שהוריד מי גגו על חצר חבירו ולא מיחה בו והחזיק בדבר זה אם המים מנטפים ורצה לקבצם למקום אחד ולעשותם צנור עושה וכן אם היו באים דרך צנור ממקום אחד וחילקן על רוחב הכותל והחזירן נוטפים עושה ואפילו לבנות על גגו כמין צריף (פי' מלון של שומרי שדות שאין לו גג אלא הקורות למעלה נוגעים זו בזו והולכות ומתרחבות למטה) עד שירד המים במהרה לחצר חבירו בונה שהרי הוחזקו מימיו של זה לירד לחצר חבירו:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

ואפי' לבנות על גגו כמין צריף כו'. ל' הגמ' רב יוסף אמר המחזיק לנוטפי ולשופכי אחזיק נמי לצריפי דאורבני ופי' רשב"ם שם צריפי דאורבני הוא בית המכוסה בענפי ערב' והיינו אורבנ' ומתוך שהטיפין סמוכין מאוד אין בעל החצר יכול להשתמש תחתיהן ואפ"ה ה"ל לבעל הגג חזק' ועד"ז פירשו נמי הטור סי"ח אלא שלא כתב ואינו יכול לשמש תחתיהן אלא ואינו נח לשמש תחתיהן וכ' הטור סי"ו בשם הרמ"ה דנלמד מזה דיש בידו להגביה הגג עם הצינו' אע"פ שקילוחו חזק יותר אבל הרמב"ם נרא' דלא פי' צריפי דאורבני כפי' הרא"ש והטור הנ"ל שהרי אחר שכ' שיכול לשנות המים המנטפים בכל אורך הגג לקבצם ולהורידם דרך צינור במקום א' כו' והיינו נטפי ושפכי הנ"ל בגמ' סיים וכ' דיכול לבנות על גגו כמין צריף מוכח מזה דכן פירש הוא צריפא דאורבנ' ולא הזכיר שמכוס' הצריף בענפי ערב' שהנוטפין הן סמוכין ותכופין ונראה שהוא פי' צריפי דאורבני שהוא בנין מכוס' בשיפוע הרבה ומחמת רוב השיפוע המים יורדין במהרה לחצר חבירו ומזה אין לבעל החצר היזק כ"כ כמו אם הגביה הגג עם הצינור ומ"ה ס"ל להמ"מ דאף דכ' הרמב"ם דיש לו חזק' ורשות לעשות צריף בשיפוע מ"מ אין לו חזק' ורשות להגביה הגג מאשר הי' בתחלה וכמ"ש המחבר בסעי' שאחר זה ומסיק המחבר שם וכתב דיש מתירין גם בזה והוא דעת הרמ"ה הביאו הטור והיינו טעמא משום דפי' צריפי דאורבני בענין אחר כמ"ש ודוק:

ש"ך - שפתי כהן

(ט) מי שהוריד מי גגו כו'. עיין בתשו' ן' לב כפר א' כלל י"ד ספ"ד:


ט"ז

באר היטב

(יד) בונה:    עיין בתשובת ן' לב ס"א כלל י"ד סי' פ"ד. ש"ך.



קצות החושן

▲ חזור לראש