ש"ך על חושן משפט קנג

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף אעריכה

(א) המבקש להוציא זיז כו' עיין בתשובות מהרי"ט ס"ס ק"ח ובתשובת ר"ש כהן ס"ב סצ"ח:


סעיף בעריכה

(ב) ואם לא מיחה כו' נראה בפחות מטפח שהוציא בעל הזיז א"י להסירו בעל הזיז כ"ז שירצה בעל החצר משא"כ בזיז טפח שמיח' בו בעל החצר אזי גם בעל הזיז יכול להסירו כשרוצה וכך מורה ל' הטור בב' מקומות דסעיף ו' וי"א וגם ל' הרא"ש מור' כן ודלא כפי' הב"ח ודוק גם דברי הב"ח כהוגן לפ"ק של התו':


סעיף דעריכה

(ג) בעל הכותל יכול למחות כו' והב"ח פסק דא"י למחות וכתב דגם דעת הרשב"ם הוא כן ואין דבריו נראין דאין כוונ' רשב"ם לומר רק שיוציא זיז מרשותו עד סמוך לכותלו ולא בכותל של חברו גם מה שהביא מסולם לא דמי כלל:


סעיף העריכה

(ד) יש מי שכתב כו' עיין בתשובת מהרשד"ם סתס"ב:


סעיף ועריכה

(ה) הרוצ' להוציא צנור כו'. עיין בתשובת ר"ש כהן סי' צ"ח ספר ב' ובתשובת מבי"ט ח"א סצ"ו:

(ו) כך החזיק בעל החצר כו'. היינו בעוד הגג קיים אבל אם רצה לשנות מגג עליה אין בעל החצר יכול לעכב כ"כ נ"י בשם הרא"ה והר"ן לאפוקי ריטב"א דחולק ע"ז עכ"ל סמ"ע ועיין בתשובת ר"ש כהן ס"ג סי' פ"ב ובתשובת מהרא"ן ששון סס"ח:


סעיף זעריכה

(ז) לעקור הצנור מצד זה כו'. עד אין בעל החצר כו'. עד"ר שם הארכתי בביאור דברי הרמב"ם בזה אם כ' דין זה מכח פי' המשנ' והאוקימתו' שבש"ס דפי' המרזב אין לו חזק' לענין שבעל החצר אין לו בה חזקה למחות בבעל הגג מלקצר' או לעקור מצד לצד או שכתב כן מסברא כו' עכ"ל הסמ"ע ופי' זה אין לו שחר דא"כ מאי קמ"ל רב יודא אמר שמואל ניהבי' [כי היכי] כו' הלא לפ"ז באר היטב הוא במתני' דיש לו חזק' לבעל החצר ותו איכא למידק דא"כ צ"ל דמזחיל' יגרע כח המחזיק מבמרזב ובמזחיל' יכול בעל החצר לקצר ובמרזב א"י לקצר זה אינו עולה על הדעת כלל ותו דתי' רב ירמי' לענין בנין לא יהי' שוה לפ"ז עם שאר תי' ויהי' סברות הפוכות לכן ודאי שמסברא למד זה ודו"ק:

(ח) אין בעל החצר יכול לעכב כו'. בדריש' ופריש' כתבתי והוכחתי דוקא שאין בעל החצר טוען שמגיע לו היזק בתשמישו שמשתמש שם במקום שירדו שם המים אלא שבא למחות משום דניחא לי' לקבל המים במקום הזה בזה קאמר דאין שומעין לבעל החצר עכ"ל סמ"ע נרא' דכ"כ כדי ליישב דברי הרמב"ם כדי שלא יסתרו דברי נמוקי יוסף בשם הריטב"א שהביא ב"י ס"ס י"ב ע"ש:


סעיף יעריכה

(ט) מי שהוריד מי גגו כו'. עיין בתשו' ן' לב כפר א' כלל י"ד ספ"ד:


סעיף יגעריכה

(י) אינו יכול למנעו כו'. ואינו דומה לזיז כל שהוא כו' דשם מזיקו בראי' כו' משא"כ כאן עכ"ל הסמ"ע הב"ח כתב דאיירי כאן בחצר שאין בו בית דומיא דשדה ע' בתשובת ר"ש כהן סצ"ח:


סעיף טזעריכה

(יא) ובחזקת סולם כו'. ע' בסמ"ע ס"ק ל"א עד לכן נסתפק מור"ם ולא הכריע באלו כו' וא"כ הוי דינא כל דאלים גבר לפי מ"ש בס"ס קל"ט ע"ש וק"ל וע' ע"ש עד שיש להקשות מסברא זו אהרשב"ם הנ"ל דבהעמדת סולם ונעיצת קורות אינו מצריך ג"ש כו' אינו מוכרח שיסבור רשב"ם כן בנעיצת קורות ועיין בב"ח מ"ש ע"כ צ"ל דבחלון ויש [דיש] בו היזק ראיי' כו' ר"ל וא"כ הסברא נותנת יותר להכריע דחלון מיקרי רשות אחרת וק"ל וע' בתשו' מהרשד"ם סימן רס"א ורס"ז:


סעיף יחעריכה

(יב) הואיל ונשתמש בקורה אחת נאמן כו' ע' בב"ח שישב ל' זה כו' וכ"כ הכ"מ בשם הריב"ש ע"ש וק"ל ודלא כמשמעות הסמ"ע ע"ש:


סעיף כעריכה

(יג) ראובן שבנה יסוד כו' ע' בתשו' מהרשד"ם סי' רפ"ד: