שולחן ערוך חושן משפט קל ו

מת הלוה וקדם הערב ופרע החוב קודם שיודיע את היורשים אם נודע לנו שלא פרע הלוה שטר חובו קודם שמת כגון שהודה בו קודם (שמת) או שנידוהו ומת בנידוייו או שלא הגיע זמן המלוה לגבות ה"ז חוזר וגובה מהיורשים כל מה שפרע:

הגה: וי"א דכל זה דוקא ביתומים קטנים אבל גדולים צריכין לשלם כשיש השטר ביד הערב וכדרך שנתבאר ס"ד (טור והמגיד פכ"ו דמלוה בשם הרמב"ן) וכן נראה לי עיקר:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

חוזר וגובה מהיורשים כו'. הטור סיים בזה ז"ל ואם אין שם א' מהג' דרכים אינו חוזר עליהן עכ"ל והמחבר תפס ל' הרמב"ם והוא קיצר משום דכתב שם לפני זה דאפי' חי הלוה ופרע הערב עד שלא ציוה הלוה א"צ לשלמו וכנ"ל וכ"ש כשמת דלא יגבה אא"כ יש א' מג' דרכים הנ"ל ודין זה איתא בגמ' וס"ל להרמב"ם דאיירי בין ביורשים גדולים או קטנים דביש א' מג' דרכים הנ"ל גובין אפי' מהקטנים ואפי' אין שט"ח בידו וכמ"ש לעיל סימן ק"ח וק"י ואם אין א' מג' דרכים הנ"ל אין גובין אפי' מהגדולים אפי' יש שט"ח בידו דכיון דאיכא ריעותא לפנינו דלא ה"ל לפרוע עד שיודיעו תחלה ליורשי' אמרינן ודאי צררי אתפסיה המלוה לאבי היורשים כשהגיע זמנו ליפרע ומ"ה כתב מור"ם בהג"ה על זה דיש חולקים בגדולים וק"ל ועד"ר שהארכתי בזה:

אבל גדולים צריכים לשלם. עד"ר שם הוכחתי דדעת הטור וכמה גדולי' הוא דאפי' פרע בקטנותן ולא אודיעינהו חוזר על היתומים אחר שיגדלו ונפרע מהן ולא הוצרך זה לכתבו הטור בפירוש דנלמד ממה שסיים וכתב דאם שילם בעדם בגדלותם דצריך לשלם אע"ג דאיכא שם צד ריעותא דה"ל לאודיעינהו וכ"ש כשפרע בהיותן קטנים דאז ליכא ריעותא כולי האי דמאי ה"ל לאודיעינהו כיון דלאו בר תשלומין נינהו בקטנותן ע"ש ודוק:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(יג) וקדם הערב ופרע. מיירי שידוע שפרע כגון שיש עדים (או) שכתב לו המלוה התקבלתי דאל"כ אפי' מן הלוה גופי' אינו גובה וז"ש מור"ם אח"כ אפילו ביתומים גדולים וכדרך שנתבאר סעיף ג' כו' ר"ל שידוע בעדים שפרע או שכתב לו התקבלתי:

(יד) קודם שיודיע את היורשים. דאם היה מודיעם היה גובה מהם אם הם גדולים ולדברי מור"ם שמפרש שהם קטנים ה"ה אפי' מודיעם לא הי' המלוה או הערב גובה מהם ואפ"ה הי' המלו' גובה מהערב כדלעיל סימן ק"י ס"ג אלא דאם הודיע' שמא היו פורעים מעצמם וכ"כ התוס' פ' ג"פ ריש דף קע"ד:

(טו) אבל גדולים כו'. עיי' דרישה שם הוכחתי דעת הטור כו' דאפי' פרע בקטנותן ולא אודיענהו חוזר על היתומים אחר שיגדלו כו' עכ"ל סמ"ע וזה פשוט לפי שטת הטור וסיעתם דסברי דגובה מיתומים גדולים וק"ל:

(טז) וכנ"ל עיקר כו'. ולפע"ד צ"ע אם יש להוציא ממון מהיתומים כיון דדעת הרמב"ם ור"י ן' מגא"ש והראב"ד ומביאו בס' המאור ובעה"ת שער נ"ה ריש ח"ב דמיירי ביתומים גדולים ע"ש:

באר היטב

עריכה

(יד) שיודיע: דאם הי' מודיעם הי' גובה מהם אם הם גדולים ולהרמ"א דמפרש שהם קטנים ה"ה אפי' הודיעם לא הי' גובה מהם ואפי' הכי הי' המלו' גובה מהערב כמ"ש בסי' ק"י סעיף ג' אלא דאם הודיעם שמא היו פורעים מעצמן וכ"כ התו' פרק ג"פ ריש ד' קע"ד שם.

(טו) גדולים: עד"ר שם הוכחתי דעת הטור וכמה גדולים דאפי' פרע בקטנותן ולא אודעינהו חוזר על היתומים אחר שיגדילו ונפרע מהן עכ"ל הסמ"ע וזה פשוט לשטת הטור וסייעתו דסברי דגובה מיתומים גדולים וק"ל. שם.

(טז) עיקר: ולע"ד צ"ע אם יש להוציא ממון מהיתומים כיון דדעת הרמב"ם ור"י מיגאש והראב"ד ומביאו בס' המאור ובעה"ת דמיירי ביתומים גדולים ע"ש. שם.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}