שולחן ערוך חושן משפט צח א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

סדר גביית החוב כך הוא כשהמלוה מוציא שטר חוב מקוים אומרים ללוה שלם אפי' שהה כמה שנים ולא תבעו אין אומרים מחל לו כיון ששהה כל כך שנים ולא תבעו ואפי' שמענו שנתייאש (פי' תרגום ונואש ממני שאול וזה כי מי שלבו הומה על דבר מה ואח"כ נח ואינו חושב עוד בדבר ההוא יאמר עליו ל' יאוש) מהחוב לגמרי ואמר וי לחסרון כיס אינו יאוש (ואפילו ראה המלוה שכתב כל נכסיו לבניו ולא כתב למלוה רק קרקע כל שהוא ושתק אפ"ה לא אמרי' דמחל) (טור) ואפי' אין שטר חובו יוצא מתחת ידו אם החייב מודה:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

ולא כתב למלוה רק קרקע כל שהוא כו'. דאף ע"ג דמהני כה"ג בכתובת אשה כמ"ש הטור והמחבר בא"ע סימן ק"ו הא אמרינן בגמרא דוקא בכתובה הקילו לומר כן כיון דחלק לה כבוד לחלק לה עם הבנים ואע"ג דלא ניתן לה חלק גדול כל כך כמו לבנים אמרינן דמחלה אכתובת' כיון דשתקה אבל בשאר בע"ח לא הקילו מן הסתם לומר כן:

אם החייב מודה. וכ"כ ג"כ הטור ור"ל שמוד' שעדיין לא פרע לו אלא שטוען דמחל לו וע"ל סי' מ"א דכ' הטור והמחבר דאם השטר יוצא מתחת יד אחר וטוען פרעתיהו וממני נפל דנאמן כו' ומה"נ כתב כאן והחייב מודה לאפוקי אם אינו מודה וק"ל:
 

ש"ך - שפתי כהן

(א) שכ' כל נכסיו לבניו. אפי' כשהיה ש"מ (וע' מ"ש לעיל סי' פ"א סעיף ב' בהג"ה) וכן מבואר שם בבעה"ת שער נ"ט שממנו מקור דין וכן מוכח בש"ס ופוסקים בא"ע סי' ק"ו ע"ש ודלא כב"י וע' שם בב"י בסוף הסי':

(ב) אם החייב מודה וכ' הסמ"ע ור"ל שמודה שעדיין לא פרע לו אלא שטוען דמחל לו עכ"ל נ"ל רצונו לומר הואיל ולא תבע כמה שנים מחל לו אבל אם טען דמחל בפירוש פשיטא דנאמן במיגו דפרעתיך דאמרי' כיון דמחל לו תו לא איכפת ליה בשטר וכמ"ש סי' פ"א [פ"ב] וע' בב"ח מ"ש בזה ודבריו תמוהין וק"ל:
 

באר היטב

(א) לבניו:    אפי' כשהי' שכ"מ וכן מבואר שם בבעה"ת שממנו מקור הדין וכן מוכח בש"ס ופוסקים באבן העזר סי' ק"ו ע"ש ודלא כב"י וע"ל סי' פ"א ס"ב בהג"ה. ש"ך.

(ב) דמחל:    דאע"ג דבכתובת אשה מהני כה"ג כמ"ש הט"ו באבן העזר סי' ק"ו הא אמרי' בש"ס דדוקא בכתוב' הקילו כיון דחלק לה כבוד לחלק עם הבנים אף דלא ניתן לה חלק כ"כ כמו הבנים אמרינן כיון דשתק' מחלה אבל בשאר ב"ח לא הקילו מן הסתם לומר כן. סמ"ע.

(ג) מודה:    שעדיין לא פרעו אלא שטוען דמחל לו כ"כ הסמ"ע ור"ל הואיל ולא תבעו כמה שנים מחל לו אבל אם טען דמחל לו בפירוש פשיטא דנאמן במגו דפרעתיך דאמרינן כיון דמחל לו תו לא איכפת ליה בשטר וכמ"ש סי' פ"א וע' בב"ח מ"ש בזה ודבריו תמוהין עכ"ל הש"ך *ע"ל סי' רמ"א ס"ב בהג"ה ולעיל סי' י"ב ס"ח ע"ש בסמ"ע וש"ך וצ"ע שלא הביאו כאן שום דבר מזה.
 

קצות החושן

(א) שנתייאש מחובו עמ"ש באורך בסי' קס"ג מדין יאוש בחוב:

(ב) השטר על פקדון והטעם כיון דפקדון הדרא בעיני' א"צ זמן דיחזור הפקדון כמות שהוא וכת' הר"ן בפ' הגוזל ומאכיל הני מילי דכפר ביה אבל אם מוד' בי' שפשע והרי הוא חייב עליו דינו כדין מלו' בעלמא ע"כ וראיתי בש"ג שכת' על זה וז"ל וצ"ע דהא קי"ל דלא נשתנה המעש' חילופי דברים כדאית' במרדכי פ' החובל ע"כ. והיינו דשם במרדכי כת' ראובן שהלו' יוד לטרין לשמעון לזמן קצוב ואחר הזמן אמר ראובן כשמעון אותם י' לטרין שאתה חייב לי יהי' למחצית שכר וכבר נתעסק בהם שמעון ונאנסו נראה דשמעון חייב באונסין כאשר בתחל' כי אין המעש' נשתנה בחלופי דבריו וראי' מפ' החובל האומר קרע כסותי חייב ורמינהי לשמור ולא לקרוע ואמר רבא לא קשיא הא דאתי לידי' בתורת שמיר' וכו' ה"נ בתורת מלו' קאי ולא משתנ' לעיסקא ע"ש אמנם לא ידענ' מאי קושיא דהכא כיון דפשע ע"כ משתנ' דינו מפקדון למלו' כיון דליתי' בעינ' וצריך מעות לשלם בודאי בעי זמן שנותנין להלוא':

פירושים נוספים


▲ חזור לראש