שולחן ערוך חושן משפט צז כו


שולחן ערוך

בד"א בכלי חול אבל בגדי שבת ומועד גובה אותם בעל חוב (ויש חולקים) וא"צ לומר אם היו בהם טבעות וכלי זהב וכסף שהכל לבע"ח והוא שקנה לה הבעל אבל מה שהכניסה לו בין נכסי מלוג בין נכסי צ"ב אין בע"ח גובה ממנו אם ידוע שהוא ממה שהכניסה היא או ממה שפסק הבעל לה בשעת נישואין ואם אינו ידוע היא נאמנת בבגדים ותכשיטים שדרך האשה להכניס לבעלה אם הכניסה לו מעות בנדונייא בע"ח גובה מהם:

הגה: וי"א דמ"מ אם עדיין הנדונייא ברשותה או ברשות אביה אין בע"ח גובה מהן ואפילו נשבה בעלה ופדאוהו אין חוזרין וגובין מאלו הנכסים (מרדכי סוף פרק אף על פי):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

אבל בגדי שבת כו'. דבגדים יקרים הללו אינו מקנה להן מסתמא אלא על דעת שאם יצטרך להן יקחם מידן וימכרם ומש"ה בע"ח גובה מהן ועפ"ר מ"ש ליישב דעת הטור החולק בזה:

ומ"ש ויש חולקין נראה דר"ל שחולקין אמ"ש שגובין מבגדים של שבת וי"ט אבל במאי דמסיק שגובין מטבעות וכלי זהב ל"פ ומטעם הנ"ל ומש"ה סידר מור"ם וב"ת דעת החולקים ביני ביני והפסיק. דברי הרמב"ם שמ"ש לפניו ולאחריו דברי הרמב"ם הוא וכ"כ הריב"ש בסימן קכ"ח ואף שבד"מ משמע דפסק כהמרדכי בפ' נערה שנתפתתה דאפי' מתכשיטים אין גובין מ"מ נראה דכאן בש"ע הכריע כהריב"ש הביאו הב"י על דברי הרמב"ם הללו ע"ש ומשמע דס"ל כוותיה ע"ש ודוק ועד"ר מ"ש עוד מזה:

אם היו בהם טבעות כו'. וע' במרדכי שם דפסק לכ"ע אם הקנה לה בפירוש התכשיטים שלה אין הב"ח גובה ממנו:

ממה שהכניסה היא כו'. וכ' בתשו' הרא"ש כלל ל"פ סי"ב שמעון שהיה חייב לראובן ונשא אשה ונתן לו גיסו שטר על ביתו וכשרצה שמעון למות ציוה להחזיר השטר של אשתו ופסק דאין ראובן גובה מאותה משכונה אע"פ שהוא מוקדם וממ"נ אם תחשוב אותו בית לנדוניא הרי אין הב"ח גובה הימנו ואם תחשוב למשכונא הרי ציוה להחזיר שטר משכונא וע"ש שהאריך ד"מ סי' ק"ד סל"א:

מעות בנדוניא כו'. הטעם דמעות להוצאה נתנו ובאין מיד לרשותו:

ש"ך - שפתי כהן

(יח) ואין צ"ל אם היו בהם טבעות. עיין בתשו' מהר"א ן' ששון סי' קי"א וע' בתשובת רמ"א סוף סי' צ"ד וע' בתשוב' ר"ש כהן ס"ב סי' ר"י:


(יט) היא נאמנת. בשבועה כן כ' הטור:


(כ) אם הכניסה לו מעות. כן כ' ב"י בשם תשובת רשב"א סימן צ"ט:



באר היטב

(לד) טבעות:    כת' הסמ"ע דבזה לכ"ע גובין מהן ואפי' היש חולקים מודים ביה ע"ש ובתשו' מהר"א ששון סי' קי"א ובתשו' הרמ"א סוף סימן צ"ד ובתשו' רש"ך ספר ב' סי' ר"י ובתשו' מבי"ט ח"ג סי' קי"ד ובמהרי"ט ח"א סי' מ"ה (וע' בכנה"ג להגהת הטור סעיף ל"א ול"ב).


(לה) נאמנת:    בשבוע' כ"כ הטור. ש"ך.


(לו) מעות:    דלהוצא' נתנו ובאין מיד לרשותו. סמ"ע.


(לז) ברשותה:    כת' בתשו' הרא"ש שמעון שהי' חייב לראובן ונשא אשה ונתן לו גיסו שטר על ביתו וכשהגיע שמעון למות צוה להחזיר השטר של אשתו ופסקו דאין ראובן גוב' מאותה משכונה ואע"פ שהוא מוקדם וממ"נ אם תחשבהו לנדוניא הרי אין הב"ח גובה הימנו ואם תחשוב למשכונה הרי צוה להחזיר השטר וע"ש שהאריך. ד"מ סי' ק"ד סל"א. שם.



קצות החושן

▲ חזור לראש