שולחן ערוך חושן משפט צב ו


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

מי שנתחייב לחבירו שבועה ושאל שיחרימו בבהכ"נ על מי שיודע שזה עבר שבועה השואל כן ראוי לנזיפה אבל אם אומר בודאי שיש לו עדים שיודעים שעבר על השבועה ואינם רוצים להעיד ער שיחרימו בב"ה הרשות בידו להחרים בב"ה:

הגה: ואותן היודעים צריכין להעיד כמו בשאר עדות שהוא באם לא יגיד וגו' (ב"י בשם הרשב"א):

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

השואל כן ראוי לנזיפה. ל' הטור ח"ו לא תהא כזאת בישראל לבייש את בן ברית ברבים כו':

אבל אם אומר בודאי שיש לו עדים כו'. עיין בב"י ובד"מ שכתבו שתשוב' הרא"ש ותשו' הרשב"א הללו פליגי אהדדי ומדכתב המחבר כאן ב' דינים אלו להלכה נתבאר דלא פליגי אהדדי דבכה"ג דטוען ודאי יש לי עדים ואינם רוצים להעיד בלי חרם הרא"ש מודה וכן נראה ועיקר וכמ"ש בהגד"מ ע"ש:
 

ש"ך - שפתי כהן

(ז) אבל אם אומר בודאי שיש לו עדים. והבית חדש כתב דוק' כשמביא העדים לב"ד ואינם רוצי' להעיד עד שיחרים בב"ה:
 

קצות החושן

(ה) בודאי שיש לו עדים והוא מתשובת הרשב"א ועיין ב"י שהביא בשם הרשב"א מ"ש אחר כך ז"ל כל שהתובע טוען ברי שהוא חשוד אם לא מצא עדים יש לדקדק אם הפסיד תביעת לפי שיש לומר לפי דבריו אי אפשר למסור לו שבועה וגם בתובע אינו נוטל בשבוע' כיון שאין עדים ושזה חשוד וכ' שם שאין פוטרים לנתבע מפני שחושדו בעל דינו שאין אנו פוסלין אותו לחצאין שיהא פסול לגבי זה וכשר לגבי עלמא וכן כשהעיד עליו ע"א אין אומרים שהוא פסול לגבי עד זה וכשר לגבי אחרים וכ"נ מדברי הראב"ד וקצת חכמי פורבנציא בפ' הכותב ע"ש והא דכ' הרשב"א בטענו לקחת ממני ריבית דאין משביעין אותו לפי שלדברי התובע חשוד הוא והובא בב"י סי' ע"ה ע"ב משום דהתם אם אתה מאמינו שלקח ממנו ריבית כבר חשוד הוא ואם אי אתה מאמינו שלקח ממנו ריבית שבועה זו למה אבל הכא השבוע' על ענין אחר הוא ואין אנו מאמינין לזה דאינו נפסל לחצאין:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש