שולחן ערוך חושן משפט ערה ז

בקעה גדולה שיש בה שדות רבות וכולם של גר אחד ולא היה ביניהם לא מצר ולא חצב ולא דבר מדברים המפסיקים ובא אחד והחזיק במקצת הבקעה לקנות את כולה כל הנקרא על שם אותו הגר קונה אותו:

הגה: וי"א דוקא בשדה בית השלחין אבל בשדה בית הבעל אם פירש לקנות כולן קנה כולן אבל אם החזיק סתם ולא פירש לקנות כולן לא קנה אלא ממקום שהחזיק מענה לארכה ולרחבה ואם הוא שדה שיש לו מצר קנה כל מה שבמצר (טור בשם הרא"ש):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

כל הנקרא ע"ש הגר קונה אותו: והא דכתב בס"ג דאם אינה מסויימ' במצריה דאינו קונה במכוש א' אלא כדי שילך הצמד ויחזור תירץ המ"מ דהיינו דוקא בשלא עשה בה חזקה גמורה אלא קנאוה במכוש והכא איירי בחזקה גמורה והב"י תירץ דשאני הכא דהחזיק בה לקנות את כולה ובדריש' הוכחתי דהטור לא פי' דברי הרמב"ם כהני פירושים (וגם מור"ם נמשך אחריו וכמ"ש בסמוך) אלא נרא' שהטור ס"ל דשאני להרמב"ם בין נקראו ע"ש הגר דאז קנו כולם ובין לא נקרא ע"ש הגר דל"ק אלא כדי שיהלך הצמד ויחזור:

דוקא בית השלחין: פי' שדות שצריכין להשקות אותן מבור מים ולא די להן במטר השמים נקרא בית השלחין וקאמר דבהן דוקא אמרי' דבמכוש אחד קנה כולה כשנקראים ע"ש הגר אף שלא פי' אלא שכוון לדעתו לקנות כולה סגי וכמ"ש המחבר דקאי עלה. ובטור מוכח דלא נקרא ע"ש הגר לחוד סגי אלא כל שנקראים ע"ש הבאר שמשקי' ממנו השדות שכל שנקראים ע"ש הבאר א' מצטרפין להיות כשדה א' מ"ה קנה כולן במכוש א' משא"כ בשדה בית הבעל שאינו נשקה מהבאר ואין להשדות צירוף מ"ה כל שהחזיק סת' לא קנה כולן וכדמסיק:

אם פירש לקנות כולן: מזה מוכח דגם מור"ם לא ס"ל לא כתירוץ המ"מ ולא כתירוץ הב"י שכתבתי לפני זה בישוב דברי רמב"ם אהדדי דלהב"י דמיירי הרמב"ם והמחבר הכא בהא דכתב בקעה גדול' כו' כדפירש בהדיא שדעתו לקנות כולה א"כ מאי זה שכתב מור"ם די"א דוקא בית השלחין אבל כו' אם פי' לקנות כולה כו' הא גם המחבר איירי לפני זה כשפירש לקנות כולה וה"ל למור"ם לכתוב וי"א דבשדה בית השלחין א"צ לפ' שיקנה את כולה ואין לפרש דדעת הב"י הוא דלהרמב"ם בכוון לקנות את כול' לחוד סגי אף בלא פירש וכמ"ש ולעיל בס"ג מיירי בלא כוון לקנות כולה דז"א מן הסברא שיקנה כולה אף בשדה המסויי' במיצריו כיון שלא הי' דעתו לקנות את כולה וגם תירוץ המ"מ הנ"ל לא סבירא ליה למור"ם דהא י"א זה הוא דברי הטור והטור דמחלק בין שדה בית השלחין לבית הבעל מיירי שקנאוהו במכוש ולא ה"ל למור"ם למסדר דברי הי"א אדברי רמב"ם דמיירי בחזקה גמורה דהא יכול להיות לפי חילוק המ"מ דגם הטור מודה בחזקה גמורה אלא מחוורתא דגם מור"ם ס"ל כמ"ש לפני זה בפירוש דברי הטור ודוק:

מענה לארכה ומענה לרחבה: מענה הוא התלם הנ"ל דהוא שיעור הליכות השוורי' בשורה אחד וחוזרין לעשות שורה בצדה וכנ"ל ובטור מפרש דהיינו דוקא כשעשה המכוש בקצה גבול שדה הגר אבל כשעשה המכוש באמצע הגבול אז קנה מלא מענה לימינו ומלא מענה לשמאלו ומלא מענה לפניו כגון אם המענה מאה אמה קנה ק' על ר' ואם ניכש באמצע השדה קנה ר' על ר' כזה ור"ל דאם ניכש במקו' שרשום א' קנה במרובע עד מקום. שרשו' ב' ג' ו' ואם ניכש במקום שרשום ב' קנה במקום שרשום א' ד' ג' ה' ואם ניכש במקום שרשום ו' קנה מקום של כל הציור וק"ל:

ואם הוא שדה שיש לו מצר כו': שהמצר שמסבבו עשוהו כשדה א' ולא כמשמעות הע"ש שכ' ז"ל ואם הוא שדה שיש לו מצר לא קנה אלא מה שבתוך המצר עכ"ל דמשמע שס"ל דקמ"ל דהמצר מגרע כחו וזה ליתא וגם קיצר ודילג שם בע"ש דכ' הני שני חלוקים דאם עשה המכוש באמצע דקנה ר' על ר' ואם ניכש בגבול קנה ר' על ק' ולא חילק לכתוב דאם ניכש בגבול בקצה השדה דלא קנה אלא ק' על ק' כמ"ש הרא"ש והטור ע"ש ובדרישה:

באר היטב

עריכה

(ג) ולרחבו: עיין פירושו בסמ"ע מ"ש בשם הטור. ע"ש.

(ד) מצר: שהמצר שמסבבו עשאו כשד' אחד סמ"ע.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}