שולחן ערוך חושן משפט עד ג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

חוב דמשכונא דקא אכיל מיניה פירות באתרא דלא מסלקי עד שיגיע הזמן כמו שלוקח פירות עד זמן דמי ואם רצה אינו מקבל המעות קודם הזמן אא"כ מניח לו הפירות לאכול:

הגה: לוה שאמר למלוה טול מעותיך והוא בזמן והמלוה אינו רוצה לקבלם והם צרורים ומונחים ביד לוה ונגנבו או נאנסו הלוה חייב לשלם אבל בפקדון בכי האי גווני פטור (ב"י מ"כ):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

דלא מסלקי עד שיגיע הזמן כו':    וה"ט דזמן הזה לא לתקנת הלוה לבד נקבע מתחלה אלא גם לטובת המלוה כדי שיאכל הפירות עד הזמן ההוא. ומה"ט נמי כתב בעל ש"ג פרק הגוזל בתרא ד' מ"ז ע"א שההלואה שעושין בזמן הזה בעלי חניות וקובעין זמן ביניהם ליתן להם ריוח עד זמן פלוני זמן זה הוקבע נמי לטובת המלוה ומצי המלוה לעכב עליו מלקבלן דניכר לעינים הוא הפסדו עכ"ל:

והוא בזמן:    נראה דר"ל והוא בתוך הזמן והוסיף מור"ם לכתוב כן כדי ליישב דלא תקשה אמה שכתב הטור ופסק המחבר ג"כ לקמן בס"ס ק"ך לוה שאמר למלוה הנה מעותיך צרורים ומונחים בתוך ביתי בא וטול מעותך והמלוה מסרב מלקחתם ונגנבו או נאבדו פטור הלוה וכאן כתב דהלוה חייב לשלם מ"ה כתב מורי ורבי רבי משה איסרל' דכאן מיירי דעדיין הוא בתוך זמן הלואה וע' מה שכתבתי עוד בישוב זה שם בס"ס ק"ך בסמ"ע ועל ישוב זה קשה דא"כ דכאן איירי בתוך הזמן למה מסיק וכתב דבכה"ג בפקדון פטור הא כתב המ"מ בפ"ז מהל' שאלה דאין הנפקד יכול להכריח להמפקיד לקבל פקדונו ממנו תוך הזמן כשהפקידו לזמן ידוע שיכול לומר לו קבלת עליך שמירתו עד זמן ידוע וכ"כ המחבר בסי' רצ"ג ס"א (אם לא שתאמר דשם מיירי שאינו רוצה לשומרו כלל והוי כמזיק בידים וכמ"ש לקמן סי' צ"ה ס"ד מה שאין כן כאן דמיירי שנגנבו ונאבדו בלי פשיעתו):

הלוה חייב לשלם:    ר"כ ב"י שמצא כ"כ ושכתבו כן גם בשם הראב"ן ומטעם דאלו מתרמי עסקא מי לא זבין ליה במעות הללו אבל פקדון מכי א"ל טול את שלך כלתה שמירתו ושמסיק שם וכ' ז"ל ואני אומר אם המעות פקדון ואינן צרורין בקשר משונה אמאי לא יתחייב באחריותן כיון דיכול להשתמש בהם עכ"ל כ"כ הב"י שמצא כ"כ והב"י לא כתב ע"ז כלום והד"מ הביאו וכתב ע"ז ז"ל לא ידעתי מאי קשה ליה דקאמר אמאי לא יתחייב כו' דמאחר שכלתה שמירתו לא יתחייב עליה בע"כ וכמו שכתב לקמן בהל' שומרים אי"ה ואני כתבתי שם דיש לתמוה על תמיהתו דמור"ם דהא י"ל דהראב"ן ושאותו שכתב כן איירי כשהנפקד הוא איש שדרכו לישא וליתן במעות (ובזמן הזה רוב בני אדם דרכן כן) וכזה נתבאר בסי' רצ"ב בדברי המחבר ס"ס ז' דכיון דמותר להשתמש במעות דפקדון אם ירצה כל זמן שאינן מקושרין בקשר משונה נתחייב עליהן בגניבה ואבידה ואפי' כשלא שימש בהן וכן הדין להרמב"ם במעות אבידה אפי' כשלא שימש בהן וכמ"ש הטור והמחבר בס"ס רס"ז ע"ש ומה שכתב שכלתה שמירתו כיון דאמר טול הלא י"ל אדרבא כיון דא"ל טול והוא לא נטלו גילה המפקיד דעתו שא"צ להמעות וממילא יש רשות להשתמש בהן הנפקד. ועוד דלפי מ"ש דבתוך זמן איירי וא"כ לא כלתה שמירתו אע"ג דא"ל טול וכמ"ש בשם המ"מ וצ"ע ומור"ם קיצר כאן וכתב אבל פקדון בכה"ג פטור ור"ל בכה"ג שג"כ אמר להמפקיר טול פקדונך כי כבר כלתה זמן שמירתו והמפקיד אינו רוצה ולטעמיה אזל שכ"כ ג"כ בד"מ הנ"ל ואין דבריו נ"ל מוכרחין כל זמן שאינו קשור בקשר משונה וכמ"ש ודו"ק:

ש"ך - שפתי כהן

(יב) באתרא דלא מסלקי בלא רצון המלוה נמצא שקביעת זמן זה לטובת המלוה כדי שיאכל פירות עד הזמן ההוא וכ' בש"ג פרק הגוזל בתרא שההלואות שעושים בזמן הזה בעל החניות וקובעי' ליתן להם ריוח עד זמן זה הוקבע נמי לטובת המלו' ומצי המלו' לעכב מלקבל הפרעון דניכר לעינים הוא ע"כ:

(יג) דלא מסלקי. אבל באתרא דמסלקי תוך הזמן דסברי זמן זה מלוה הוא דקבע ליה ללוה הא אם כלה [נ"א רצה] לפורעו תוך זמן רשאי כ"כ בבעה"ת בשם הרמב"ן וכ"כ הר"ן פרק האשה שנפלו בשם תשובת הרמב"ן ע"ש ובזה נלפע"ד ליישב מ"ש ר' ירוחם סוף נ"ב בשם תשובת הרשב"א ורמב"ן ומביאו ב"י בסימן זה סעיף ח' דממשכן ב' שדות בק' וקודם הזמן רוצה לפרעו נ' ושיחזיר לו שדה א' והמלוה אומר אני אוכל פירות עד שתפרע לי ק' הדין עם המלוה עד כאן לשונו דל"ל רוצה לפרוע נ' הלא אפילו רוצה לפרוע לו הכל יכול המלוה לומר אני אוכל פירות עד הזמן אלא התם מיירי באתרא דמסלקי ועמש"ל סעיף ד' ס"ק י"ח:

(יד) והוא בזמן כו'. כתב בסמ"ע נראה דר"ל והוא בתוך הזמן והוסיף מור"ם לכתוב כן כדי ליישב דלא תקשה אמה שכתב הטור והמחבר לקמן ס"ס ק"ך כו' והבית חדש פי' דר"ל והוא בסוף הזמן וכן עיקר וכן פי' בסמ"ע גופיה לקמן סי' ק"ך ס"ק י' ועיין מה שכתב שם עוד בזה:

(טו) אבל פקדון בכה"ג פטור. הטעם כיון דכלת' שמירתו ובסמ"ע ס"ק ט' תמה דיתחייב הנפקד כשהוא איש שדרכו לישא וליתן במעות ובזה נתבאר בסי' רצ"ב דמותר להשתמש במעות פקדון וחייב עליהן כש"ש כו' ולק"מ דהתם מיירי בסתם אבל לא כשא"ל טול את שלך שכבר כלתה שמירתו וכך כתב הגאון אמ"ו ז"ל בגי' סמ"ע שלו וכן נראה דעת הב"ח ועיין במרדכי פרק מי שאחזו כתב ודאי פקדון פשיטא פטור כיון דאמר איני רוצה לשמרו עוד פטור אפי' מפשיע' וכן פסק מהרש"ל פ"י דב"ק סי' נ"ג (ועי' בריטב"א פ"ק דקדושין על סוגיא דכנסי סלע זו בפקדון דף י"ב) ועמ"ש בס"ס ק"ך:

(טז) פטור. היינו כשהגיע הזמן אבל תוך הזמן חייב שכבר קבל עליו שמירת הפקדון עד הזמן וכמ"ש הר' המ' והמחבר ס"ס רצ"ג:


ט"ז

באר היטב

(ט) רצה:    וה"ט דזמן זה לא לתקנת הלוה לבד נקבע מתחל' אלא גם לטובת המלוה כדי שיאכל הפירות עד הזמן ההוא. סמ"ע.

(י) בזמן:    כ' הסמ"ע נרא' דר"ל והוא בתוך הזמן והוסיף הרמ"א לכתוב כן דלא תקשה אמ"ש הט"ו בסוף סימן ק"כ לוה שאמר למלו' טול הנה מעותיך צרורים כו' והב"ח פירש דר"ל והוא בסוף הזמן וכן עיקר וכן פירש הסמ"ע גופיה שם בסימן ק"כ עכ"ל הש"ך (וכן פירש הט"ז וכתב דמסימן ק"כ לק"מ דהא באמת הביא שם הרמ"א די"ח כו' ע"ש).

(יא) פטור:    הטעם כיון דכלתה שמירתו ובסמ"ע תמה דיתחייב הנפקד כשדרכו לישא וליתן במעות ובזה נתבאר בסימן רצ"ב דמותר להשתמש במעות פקדון וחייב עליהן כש"ש כו' ולק"מ דהתם מיירי בסתם אבל לא כשא"ל טול את שלך שכבר כלתה שמירתו וכ"כ הגאון אמ"ו ז"ל וכ"נ דעת הב"ח וכ"פ מהרש"ל כל זה כשהגיע הזמן אבל תוך הזמן חייב שכבר קבל עליו שמירת הפקדון עד הזמן וכמ"ש המחבר ריש סימן רצ"ג. ש"ך.



קצות החושן

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על חושן משפט לחץ כאן



▲ חזור לראש