שולחן ערוך חושן משפט סח ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אם לא ידעו דייני ישראל לקרות שטר זה הנעשה בערכאות של עכו"ם נותנים לשני עכו"ם זה שלא בפני זה וקורים אותו שנמצא כל א' כמסיח לפי תומו וגובה בו מבני חורין שטר שעידיו עכו"ם שמסרו הלוה ליד המלוה או המוכר ליד הלוקח בפני שני עדים מישראל אע"פ שאינו עשוי בערכאות של עכו"ם ואין בו כל הדברים שמנינו הרי זה גובה מבני חורין והוא שיהיו העדים שמסר בפניהם יודעים לקרותו וקראוהו כשמסרו בפניהם (הרא"ש) ויהיו כתיקון שטר ישראל שאינו יכול להזדייף לא להוסיף ולא לגרוע ויש מי שאומר דה"מ ששמות העדים החתומים בו שמות מובהקים בעכו"ם שאין דרך ישראל לקרות באותן שמות או במקום שאין ישראל רגילים לחתום בשטרות כלל:

הגה: שטר העשוי בערכאות והלוה כופר בו נאמן הסופר להעיד שהוא כתבו (תשו' רמב"ן סי' ע"ח ותשו' רשב"א סי' תתקפ"ו) שטר העשוי לפני עכו"ם והלוה בעצמו חתום עליו אע"פ שאינו יודע לקרות חייב בכל מ"ש בו דהרי גמר בדעתו להתחייב ולכן חתם עצמו ובודאי קראוהו לפניו והאמין לקורא ההוא: (תשו' רשב"א סימן תתקפ"ה) וע' לעיל סי' מ"ה סעיף ג':

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

ה"ז גובה כו':    דס"ל דלא גרע מנעשה המעשה או ההודאה לפני עידי המסירה ישראל בלא שטר כלל ומ"ה כ' דאינו גובה אלא מבנ"ח אע"ג דשטר שנמסר לפני עידי ישראל אע"ג דלית עידי ישראל חתומין בו גובה אפי' ממשעבדי וכמ"ש הט"ו בס"ס מ' ובס"ס נ"א ובס"ס ס"ט הכא שגוף השטר והעדים החתומין בו כן עכו"ם גרע טפי מ"מ ה"ל נמי דין שטר לענין שאינו יכול לומר פרעתי כל זמן שהשטר בידו ועפ"ר:

והוא שיהיו העדים כו':    עפ"ר שם כתבתי דהרא"ש כתב דגם בשטר הנעשה בעש"ע בעינן שלא יהא ראוי להזדייף ושיהא מוחזר מענינו בשטה אחרונה ושלדעת הרמב"ם יש להסתפק בזה אם צריך או לא ע"ש:

שאין דרך ישראל לקרות כו':    דאל"כ פסלינן ליה משו' גזירה שמא יבואו לסמוך פעם אחרת מאלו עכו"ם החתומים לחוד בראותם שמכשירים שטר זה ולא יעלו על דעתו שהיו כאן עידי מסירה ישראל מה שאין כן דכשידוע שהן שמות העכו"ם לא יבואו למטעי לסמוך עלייהו לחוד:

או במקו' שאין ישראל רגילים לחתום כו':    דאז נמי לא יבואו לטעות לסמוך אהני החתומים דהא ידעו דלאו ישראל נינהו מדחתמו נפשייהו בשטרות:

הלוה כופר כו':    ע' ברשב"א דכ' שנעשה הוחזק כפרן ע"י ספר הערכי כמו ע"י עדים ד"מ שם הביאו:

העשוי לפני עכו"ם כו':    פי' שאינם ערכאות וכ"כ בד"מ בהדיא והטעם כתבתי שם בהג"ה וגם כתבתיהו בסמ"ע לעיל בסימן מ"ה סעיף ג' ששם כתב המחבר דין זה בעצמו ע"ש:
 

ש"ך - שפתי כהן

(י) שאין דרך ישראל. והרא"ש חולק על זה וס"ל דלא מהני כיון שמזויף מתוכו אלא דוקא כשאין עידי עכו"ם חתומין כלל מיירי בגמרא. ועיין בטור וב"י ולא ידעתי למה השמיט הר"ב דעתו ועיין ב"ח בישוב דברי רמב"ם בסעיף ח':
 

באר היטב

(יב) לגרוע:    והרא"ש כתב דבעינן ג"כ שיהא מוחזר מענינו בשט' אחרונ' ולדעת הרמב"ם יש להסתפק בזה אם צריך או לא. שם.

(יג) דרך:    והרא"ש חולק ע"ז וס"ל דלא מהני כיון שמזוייף מתוכו אלא דוקא כשאין עדי עובדי כוכבים חתומין כלל מיירי בגמרא ולא ידעתי למה השמיט הרב דעתו. ש"ך.

(יד) רגילים:    דאז לא יבאו לטעות לסמוך אהני החתומים דהא ידעו דלאו ישראל נינהו מדחתמו נפשייהו בשטרות. סמ"ע.

(טו) כופר:    הרשב"א כתב דנעש' הוחזק כפרן ע"י ספר הערכי כמו ע"י עדים. שם.

(טז) עובדי כוכבים:    פירוש שאינם ערכאות. שם.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש