שולחן ערוך חושן משפט נג א
שולחן ערוך חושן משפט · נג · א
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
מי שיש לו שטר על חבירו במנה ואמר עשו לי שנים מחמשים חמשים או שיש לו שנים של חמשים חמשים ואמר שיעשו לו אחד של מנה אין שומעין לו:
- הגה: ואפי' ידעי' שאין השטר הראשון פרוע אסור לשנות אלא מרצון הלוה (המגיד פכ"ג מה' מלוה ורבינו ירוחם):
ואפילו יש לו אחד של מאה ואומר שיקרעוהו ויעשה לו אחד של חמשים אין שומעין לו שמא פרע לו אותו של ק' וכתב לו עליו שובר ויוציא זה של חמשים ויאמר זה שטר אחר הוא ויגבה בו:
מפרשים
אין שומעין לו ואפילו ידעינן שאין כו': הטעם כתבתי בפרישה משום דיש בשינוי כל חד צד חובה ללוה דכשביד המלוה שטר א' של מאה היום או מחר כשיפרע לו הלוה מקצת אף שיכתוב לו המלוה שובר על מה שנתן לו מ"מ מיקרי ש"ח פגום (אם לא דנכתב הפרעון ע"ג שטר גופו) ולא יפרע מהלוה כשיאמר פרעתי אח"כ עוד כ"א בשבועה אם אין נאמנות בשטר וכמ"ש בר"ס פ"ד ואם יש ביד המלוה שני שטרות כל א' מחמשים י"ל דניחא ללוה באלו השנים יותר מאלו היו שניה' שטר א' של מאה דאז אם יפרע לו מקצת החוב אף שיכתוב לו שובר מ"מ יצטרך לשומרו מהעכברים או שיאבדנו ויתבע ממנו המלוה כל החוב וק"ל ושני טעמים אלו הן ג"כ בגמרא. ולא נצטרך לטעמי' הללו אלא כשידוע שעדיין לא פרעו הלוה (ועמ"ש בפרישה עוד צריכות טעמים הללו להגמרא) אבל כשאין ידוע בלא"ה אין לשנות שטר של המלו' אפי' לעשו' משטר גדול קטן אחד ולקרוע הגדול וכדמסיק המחבר מטעם שמא פרע לו אותו של מאה כו' וכ"כ בטור וע"ש והטור והמחבר לא איירי אלא בלא ידעינן אי פרעו מדכתבו עליה ואפי' אם יש לו א' של מאה כו' הכל בבבא א' ובהאי דינא בתרא פשיטא כשידוע שלא פרעו מותר לשנות ולעשות ממאה אחד של חמישי' אלא שמור"ם אתא ללמדינו דינא דאפי' ידעו שלא פרעו אסור מטעם דכתיבנא:
(א) אין שומעין לו. הטעם איתא בש"ס בדין הראשון דניחא ליה ללוה דליפגום שטרו ולא יהא המלוה נאמן אלא בשבועה כדלקמן סי' פ"ד ובדין השני דניחא ליה ללוה דלא ליכוף לפרעו וע' בפי' רשב"ם וברמב"ם ולקמן סי' ע"ג [ע"ד] ס"ק י"ח בארתי דברי הרמב"ם דלא כהב"ח כאן ע"ש:
(ב) אלא מרצון הלו' אבל ברצון הלו' כותבי' וכ"כ ר' ירוח' דמדע' שניהם כותבים ומביאו ב"י וכתב שפשוט הוא ויש לדקדק אפי' מדעת שניהם ניחוש לקנוני' דלמא הלוה חייב ג"כ לאחרים ולית ליה (קרקע) לפרוע לכולם ועושה לו עתה ב' שטרות כדי שיגבה ב' חלקים כדלקמן סי' ח"ד סעיף ו' וי"ל דמיירי שכותבי' כן בשטר א' בזה הל' אם יהא הלוה חייב ג"כ לאחרי' באופן שלא יגיע לחלק של בעל חוב רק חמשים אזי לא יגבה בעל השטר הזה כלום א"נ כיון דמסתמא אין המלוה יודע מחובות אחרים וכדלעיל סי' ל"ז סעיף י"ג א"כ לא חיישינן שהלוה הגיד לו ולא חיישי' לקנוני' אלא היכא דאיתרע בנפילה ונמצא בשוק וכה"ג משא"כ הכא:
(א) אין: הטעם דיש בשינוי כל א' צד חובה ללוה דכשיש ביד המלוה שטר א' של מאה היום או מחר כשיפרע לו הלוה מקצת אף שיכתוב לו שובר מ"מ מיקרי שט"ח פגום (אם לא דנכתב הפרעון ע"ג השטר גופיה) ואם יאמר הלוה פרעתי לא יפרע ממנו אלא בשבועה אם אין נאמנות בשטר כמ"ש בריש סימן פ"ד ואם יש ביד המלוה ב' שטרות כ"א מחמשים י"ל דניחא ללוה באלו השנים יותר מאחד על מאה דאז אם יפרע לו קצת החוב אף שיכתוב לו שובר מ"מ צריך לשומרו מהעכברים או שמא יאבדנו ויתבע המלו' כל החוב וטעמים הללו הן בגמרא וא"צ לזה אלא כשידוע שעדיין לא פרעו הלוה דאל"כ בלא"ה אין לשנות השטר דשמא פרע לו וכתב לו שובר כדמסיק המחבר עכ"ל הסמ"ע.
(ב) מרצון: משמע דמדעת שניהם כותבין וכ"כ ר"י ומביאו ב"י וכתב שפשוט הוא ויש לדקדק דמ"מ ניחוש לקנוניא דלמא הלוה חייב ג"כ לאחרים ולית ליה קרקע לפרוע לכולם ועושה לזה ב' שטרות כדי שיגבה ב' חלקים כמ"ש בסי' ק"ד ס"ו וי"ל דמיירי שכותבים בשטר בזה הלשון אם יהא הלוה חייב ג"כ לאחרים באופן שלא יגיע לחלק של בע"ח רק נ' אז לא יגבה בעהש"ט הזה כלום א"נ כיון דמסתמא אין המלוה יודע מחובות אחרים כמ"ש סי' ל"ז סי"ג א"כ לא חיישינן שהלו' הגיד לו ולא חיישינן לקנוניא רק היכא דאיתרע בנפיל' וכה"ג. עכ"ל הש"ך.
(א) מרצון הלוה. ועיין ש"ך שהקשה דלמא עושה קנוניא כדי שיטול ממלוה לפי ערך השטרות ועיין שם מ"ש בזה: