שולחן ערוך חושן משפט מה יא


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

צריך ליזהר כשחותמין ויש חלק לפני חתימתן שלא יחתמו זה אח"ז בשטה א' דשמא יכתוב בחלק שלפני חתימתן מה שירצה ויחתוך העליון ויהיה שטר שבא הוא ועדיו בשטה אחת וכיצד יעשה יטייטנו בדיו ולא אמרינן דאטיוטא חתימי אלא היכא שהטיוטא עומד בין שטר לעדים ואם התחילו לחתום באמצע השטה וחתכו החלק שלפני חתימתן פסול דשמא היה כתוב שם חובתו או שום תנאי וזה חתכו ומיהו אם כתוב למעלה בסוף השטה שריר וקיים [כשר] ובלבד שהיו העדים חתומים זה תחת זה אבל אם חתומים זה אחר זה פסול דשמא היה השטר הבא הוא ועידיו בשטה אחת וחתכו והיה חלק מלמעלה וכתב עליו שטר זה:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

צריך ליזהר כשחותמין:    עד"מ סי"א דכ' דיש פלוגתא בזה אם חתמו כן אם השטר נפסל בכך ע"ש:

ויש חלק לפני חתימתן:    פי' אף אם יתחילו לחתום בראש השט' שוה לשטת השטר דמלמעלה לחתימתן מ"מ כשיש בגליון דלפני השטר חלק הרבה אז יכול לזייף לחתוך שטר העליון ולעשות שטר ועידיו בשטה אחת (וכן הוא בהדיא בל' מהרי"ל מהלכות כתובות ד"מ מ"ב ס"ג) וכ"ש דלא יחתמו זה א"ז ויתחילו באמצע השטה מה"ט ועפ"ר מ"ש בזה:

ולא אמרינן דאטיוטא חתמו כו':    הטעם דעדותן ע"ז ל"ל להמלוה דהא אי בעי חותך הגליון שיש בו הטיוטא ותו לא היה עליו חשד אבל כשהטיוטא בהשטה לפני חתימתן שייך לומר ג"כ דאטיוטא חתמו ולפ"ז מה שכתב המחבר אחר זה דאם התחילו כו' וחתכו החלק כו' וה"ה אם טייטו בדיו לפני חתימתן פסול ועי' דרישה מה שכתבתי עוד מזה:

דשמא היה כתוב שם חובתו כו':    ואף דאין אנו למדין משטה אחרונה היינו דוקא זכותו דבעל השטר וכמו שכתב בסי' מ"ד סעיף א' ע"ש:

בסוף השטה ש"ו כו':    דאז נראה ששם סיים השטר:

וחתכו והיה חלק מלמעלה וכתב כו':    מכאן יש ללמוד שלא יעשו שטר ועדיו בשטה א' כשיש חלק מלמעלה אלא יטייטנו בדיו או יחתכנו ומ"מ כיון שיש ריעותא לפנינו חיישינן שמא אירע כן ועפ"ר:
 

ש"ך - שפתי כהן

(יט) ויש חלק כו'. ע' ד"מ סי"א דכתב דיש פלוגתא בזה אם חתמו אם השטר נפסל בכך ע"ש עכ"ל סמ"ע ושני הדעות הם בתוספות פ' ג"פ דף קס"ג ע"ב וכתבו הטעם דלא פסלינן אלא כשחותכי' אותו השטר נפסל בכך משא"כ הכא ומביאם ב"י מחו' ז' ונרא' לי כוונתם דהא אכתי שטר זה כשר הוא ואי משום חשש פיסול יחתכו עדיין הגליון מה שאין כן בשאר דבר שאם היו חותכין אותו השטר פסול וא"כ השטר פסול ממה נפשך ודו"ק:

(כ) דשמא הי' כתוב שם חובתו כו'. כתב הסמ"ע ס"ק כ"ה ואף דאין למדין משטה אחרונה היינו דוקא זכותו דבעל השטר וכמו שכתבתי בסי' מ"ד סעיף א' ע"ש עכ"ל ולא נהירא לי דאם כן איך כתבו הרא"ש והט"ו אח"כ ומיהו אם כתב למעלה בסוף השטה שריר וקיים כשר ניחוש שמא כתב דבר חובה בתר שריר וקיים גם מ"ש הב"ח סעיף י"ב דכיון דלא שכיח לכתוב תרי שריר וקיים לא חיישינן להכלל אפי' איכא ריעותא דחתוכה לא נהירא ועוד דדלמא הי' כתוב דבר של חובה אחר שריר וקיים ותו לא הוה כתיב שריר וקיים אלא נלפע"ד דהרא"ש והט"ו מיירי האידנ' דלמדין משטה אחרונ' כיון דכתבינן שריר וקיים וס"ל להרא"ש וט"ו דלדין הש"ס אפילו הי' דבר של חובה אין למדין משטה אחרונה וכדמוכח להדיא מפירשב"ם דף קס"א ע"ב בסופו וא"כ ה"ה לדידן אפילו דבר של חובה אין למדין בתר שריר וקיים וא"כ למאי דקי"ל לעיל סי' מ"ב סעיף ה' וריש סי' מ"ד בהגהה דדבר של חובה למדין ליתא להך דינא וא"כ קשה על הר"ב שלא הגיה כאן כלום וכן קשה יותר על העיר שושן ע"ש וצל"ע. ועל כל פנים נ"ל ברור דלדידן ליתא להאי דינא ודוק:

(כא) דשמא הי' השטר כו' וחתכו והי' חלק כו'. כתב הסמ"ע ס"ק כ"ז מכאן יש ללמוד שלא יעשו שטר ועדיו בשטה אחת כשיש חלק מלמעלה אלא יטייטנו בדיו או יחתכנו ומ"מ כיון שיש ריעותא לפנינו חיישינן שמא אירע כן עכ"ל וכ"כ הב"ח ולא נהירא לי דמשמע בש"ס ופוסקי' דשטר ועדיו בשטה אחת כשר לכל ענין וע"ל סעיף י"ט וגם לא נהירא לחשוד אתה עדי' שעשו שלא כדין אלא נרא' דשטר כזה כשר ולא חיישינן שיחתוך מן הצד ויכתוב מלמעלה משום דסתמא כל שטר ישלו גליון מן הצדדי' וא"כ כשיחתוך לא יהי' לו גליון כלל מן הצד ויהא ניכר הזיוף ולפי זה צריכים העדי' ליזהר כשכותבין שטר כזה שהוא בדיו בשטה אחת והוא חלק מלמעל' שלא יניחו שום ריוח כלל בין השטר ובין חתימת העדי' ובלאו הכי נמי צריכים ליזהר בזה וכמ"ש הט"ו לעיל סי' מ"ב סעיף ג' שיהי' הכתב מיושר ואל ידחוק במקום אחד וירחיק במקו' אחר כו' ואם רואה בו הדיין שום שינוי לא יגבה בו עד שיבדוק הדבר היטב כו' ע"ש. כן נ"ל ברור ודוק:
 

באר היטב

(יח) יחתמו:    פירוש אף אם יתחילו לחתו' בראש השט' שוה לשטת השטר מלמעל' לחתימתן מ"מ כשיש בגליון דלפני השטר חלק הרב' אז יכול לזייף לחתוך שטר העליון ולעשות שטר ועדיו בשטה א' וכ"ש דלא יחתמו זה אחר זה ויתחילו באמצע השט' מה"ט וכתב בד"מ דיש פלוגתא בזה אם חתמו כן אם השטר נפסל בכך עכ"ל הסמ"ע.

(יט) וחתכו:    ה"ה אם טייטן בדיו לפני חתימתו פסול. סמ"ע.

(כ) חובתו:    ואע"ג דאין למדין משטה אחרונה היינו דוקא זכותו דבעה"ש כמ"ש בסי' מ"ד ס"א ע"ש עכ"ל הסמ"ע והש"ך כתב דלא נהירא דא"כ איך כתבו הט"ו אח"כ ומיהו אם כתוב למעל' בסוף השט' ש"ו כשר ניחוש דילמ' היה כתוב דבר חוב' בתר ש"ו אלא נלע"ד דהט"ו מיירי האידנ' דלמדין משט' אחרונ' כיון דכותבין שריר וקיי' וא"כ לדידן אפילו דבר של חוב' אין למדין בתר ש"ו ולפ"ז למאי דקי"ל בסי' מ"ב ס"ה וריש סי' מ"ד בהג"ה דדבר של חוב' למדין קשה על הרמ"א שלא הגי' כאן כלום וצל"ע ועכ"פ נ"ל ברור דלדידן לית' להאי דינ' עכ"ל.

(כא) חלק:    כתב הסמ"ע מכאן יש ללמוד שלא יעשו שטר ועדיו בשט' א' כשיש חלק למעל' אלא יטייטנו בדיו או יחתכנו ומ"מ כיון שיש ריעות' לפנינו חיישינן שמא אירע כן עכ"ל והש"ך כתב דמשמע בש"ס ופוסקים דשטר ועדיו בשטה א' כשר בכל ענין גם לא נהיר' לחשוד העדי' שעשו שלא כדין אלא נרא' דשטר כזה כשר ולא חיישינן שיחתוך מה שלמעל' (ר"ל מן הצד לפני החתימה עד למעלה) דמסתמ' כל שטר יש לו גליון מן הצדדים וא"כ כשיחתוך לא יהיה לו גליון מן הצד (ר"ל במקום חתימת העדים) ויהא ניכר הזיוף ולפ"ז צריכים העדי' ליזהר כשכותבי' שטר ועדיו בשיט' א' והוא חלק מלמעל' שלא יניחו שום ריוח כלל בין השטר וחתימת' כנ"ל ברור ודו"ק עכ"ל.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש