שולחן ערוך חושן משפט מד ג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אם סיים השטר בסוף שטה והרחיקו העדים שטה שלימה וחתמו העדים באמצע שטה שנייה אין למדים מחצי שטה אחרונה ומשטה שלימה שלפניה:

הגה: (עי' ס"ק י') אם נמצא דבר כתוב בחצי שטה שלפניהם ובשטה שלפניה ודוקא שחתמו העדים זה תחת זה אבל אם חתמו זה אח"ז כל השטר פסול כדלקמן סימן מ"ה סעיף י':

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

אם סיים השטר בסוף שטה כו' עד אין למדין כו':    עי"ל סי' מ"ה ס"י דכ' מור"ם דאם השטר מסיים באמצע השטה יכולי' העדים לחתום עצמם בחצי שטה הנשארת זה אצל זה ולמדין גם מחצי שטה שלפניה' וסומכין על זה דאם לא היה כתוב כן השטר מתחל' כשבא לפני העדים לא היו העדים חותמין בו וכמ"ש שם והוא מתשובת הרמב"ן סי' צ"ד הביאה ב"י שם (במחס"ו) וגם לפני זה כת' כן הב"י בס"ט וגם בד"מ הביאה ע"ש ובסוף ס' זה כ' מור"ם דאם חתמו זה אחר זה כל השטר פסול וא"כ ע"כ צ"ל דכאן מיירי בשטר שידוע שבתחל' בשעה שחתמו עברו העדים והרחיקו חתימתן שורה ומחצה ובשעה שבא המלוה נגבות בו בב"ד רואין שאין ריוח לפני העדים ע"ז כתב המחבר וביארו מור"ם דאם העדים הן חתומין זה תחת זה אז השטר כשר אפילו לטרוף בו ממשעבדי אלא שאין למדין משטה ומחצה האחרונה כיון דנודע להן שהוא ניתוסף בשטר אחר חתימת העדים ואם הן חתומין זה בצד זה אז כל השטר פסול כיון דהיה יכול לזייפו לחתוך שטר העליון ולכתוב בחצי שורה שלפני העדים פלוני לוה מפלוני מנה דה"ל שטר ועדיו בשורה א' דכשר כמ"ש בסי' מ"ה בטור ובדברי המחבר סי"א וכ"ש אם בא לפני ב"ד ועדיין לא נכתב באותו אויר כלום דפסול כל השטר ומזה איירי בסי' מ"ה ס"י וי"א ועמ"ש עוד מזה שם ודוק ובע"ש קיצר כאן ושינ' ל' המחברים ונראה מדבריו שלא פי' כמ"ש אבל מ"ש הוא ברור ומוכרח להמעיין היטב במקור הדין ובדברי המחברים הנ"ל ודוק:

ש"ך - שפתי כהן

(ח) אין למדין מחצי שטה כו'. הטעם אי' בתו' ומרדכי והרא"ש פ' ג"פ משום דעדים לא דייקי ומרחיקים שטה אחת א"כ כשמרחיקים שטה וחותמים באמצע שטה שניה כיון דליכא אלא עובי שטה א' בין עדים לשטר אין למדין גם מן השלימה:

(ט) ודוקא שחתמו כו' כלו' אם נמצא דבר כתוב אין למדין מטעם שנתבאר דהעדים היו מניחים כך ריוח והיה כשר אבל אם חתמו זה אחר זה למדין דכל השטר פסול אם היו העדים מניחים כך ריוח כדלקמן סי' מ"ה סעיף י' והלכך ודאי לא הניחו כלום ולמדין וכן יש לפרש דברי העיר שושן. ובסמ"ע ס"ק ה' פי' בענין אחר ולפעד"נ כמ"ש מ"מ לענין דינא הכל אחד ע"ש גם מ"ש הסמ"ע על הע"ש לק"מ דדברי הע"ש יש לפרש ממש כדברי הר"ב הן לפי מה שפי' הסמ"ע הן לפי מה שפירשתי ע"ש וק"ל:


ט"ז

באר היטב

(ה) כדלקמן:    שם כתב הרמ"א דאם השטר מסיים באמצע השיט' יכולים העדים לחתום בחצי שיטה הנשארת זה אצל זה ולמדין גם מחצי שיטה שלפניהן וסומכים ע"ז דאם השטר לא היה כתוב כן מתחל' לא היו העדים חותמין בו וכאן כתב הרמ"א דאם חתמו זה אחר זה כל השטר פסול צ"ל דמיירי שידוע שעברו העדים והרחיקו חתימתן שורה ומחצ' ובשע' שבא השטר לב"ד רואין שאין ריוח לפני חתימת העדים ע"ז כתב דאם העדים חתומין זה תחת זה השטר כשר אלא שאין למדין משיט' ומחצ' האחרונים ואם הם חתומים זה בצד זה כל השטר פסול כיון דהי' יכול לזייפו לחתוך שטר העליון ולכתוב בחצי שורה האחרונ' פלוני לוה כו' דה"ל שטר ועדיו בשיט' א' דכשר וכ"ש אם בא לפני ב"ד ועדיין לא נכתב באותו אויר כלום דפסול כל השטר ומזה איירי בסי' מ"ה עכ"ל הסמ"ע.



קצות החושן

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על חושן משפט לחץ כאן



▲ חזור לראש