שולחן ערוך חושן משפט מג כג
<< · שולחן ערוך חושן משפט · מג · כג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
ראובן ושמעון שיש לכל אחד מהם שטר על לוי בשל ראובן כתוב בכ"ה (נ"א) בחמש בניסן ובשל שמעון כתוב בניסן סתם ואין ללוי אלא שדה אחת שאין בה כדי חובת שניהם נותנים אותה לראובן דשמא שטרו של שמעון היה בסוף ניסן וכן אין שמעון יכול לטרוף מלקוחות שקנו מלוי מאייר ואילך שיאמרו לו זמנך מא' בניסן והנחנו לך מקום לגבות חובך והוא אותו שדה שגבה ראובן כי שלא כדין גבה שאתה מוקדם לו לפיכך אם יכתבו הרשאה זה לזה יגבו מלקוחות שקנו מאייר ואילך
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
ה"ג בשל ראובן כתוב בכ"ח בניסן: אבל בטור כתוב בה' בניסן וכתבתי בפריש' ג"כ דנ"ל דצ"ל כ"ח בניסן ולרבותא כתב כן דאף ע"פ כן נותנין לו ולא לשמעון דאיכא למימר דהלואתו של שמעון היתה בכ"ט בניסן וזהו שסיימו וכתבו דשמא שטרו של שמעון היה בסוף ניסן ע"ש:
אם יכתבו הרשאה זה לזה יגבו כו': דאז בא עליו הא' בכחו ובכח של שני ויגבה ממנו ממ"נ:
ש"ך - שפתי כהן
(מב) בשל ראובן כתוב בב"ח בניסן. בטור כתוב בה' בניסן וכתב בסמ"ע דצ"ל ג"כ בכ"ח בניסן ואין צורך דהטור לישנא דהש"ס נקט ובש"ס מעשה שהיה כך היה ע"ש:
קצות החושן
(ז) בה' בניסן. עיין בר"ן פרק מי שהי' נשוי גבי כולם יוצאים בשעה אחת חולקת בשוה וכתב שם הרי"ף לחלק בין הודאות והלואות לשטרי מתנה דס"ל לשמואל שודא וכתב הר"ן בטעמא וז"ל לפי שהשטרות דהלואה אפילו לוה מזה תחלה וכתב ומסר לו ואח"כ כתב ומסר לאחר אפילו הכי חולקין בשוה לפי שאין שעבוד השטר חל אלא משעה שמוכיח מתוכו דהיינו מסוף היום דהא שטר שכתוב בו ניסן סתמא אינו טורף מהמשועבדים אלא מסוף ניסן וכדמוכח בסמוך ואפילו באו עדים שבראש חודש לוה שהרי אינו טורף מהמשועבדים אלא בשביל הקול ואין הקול אלא מזמן שמוכח מתוכו עיין שם ודברי הר"ן לא יכולתי לפרש דהא גבי עובדא דבסמוך מוכח איפכא בהני תרי שטרי דאתו לקמי' דרב יוסף חד הוי כתוב בי' ניסן סתמא וחד הוי כתוב בה' בניסן ואתו לקמי' דרב יוסף ואוקמה להאי דה' בניסן א"ל אידך ואנא אפסוד א"ל את ידך על התחתונה את בר כ"ט בניסן א"ל ונכתוב מר טירפא מאייר ואילך א"ל יכול למימר את בר חד בניסן עיין שם אם כן משמע דאי הוי בר חד בניסן הי' גובה בחד בניסן דאם אינו גובה אלא מסוף ניסן היאך קאמר אימר את בר חד בניסן מאי הוי כיון דאפילו הכי אינו גובה אלא מסוף ניסן כיון דאינו מוכח מתוכו והר"ן מפרש לההיא עובדא בשערי הלואה וכמ"ש בסמוך ואם כן אדרבה מוכח להיפך דאם אתברר דמטא לידי' מחד בניסן גובה מחד בניסן ואפילו אי נימא דהר"ן מפרש לההיא עובדא בשטרי אקנייתא וכמ"ש ברא"ה שם דאז אם נתברר שהוא בר חד בניסן גובה מחד בניסן ע"י הקנין מכל מקו' קשה היכי כתב כדמוכח בסמוך כיון דהתם לאו משום דאינו גובה אלא מסוף ניסן אלא משום ספיקא הוא דאינו גובה דהא אי הוי אתברר הי' גובה מחד בניסן וצריך עיון ואפשר דאינו מביא ראי' אלא הא דמספקא על כל פנים אינו גובה אלא מסוף ניסן וכיון דאינו גובה אלא מסוף ניסן תו לא הוי מוכח מתוכו ומשום הכי אינו גובה אפילו נתברר שהוא בר חד בניסן כיון דאינו מוכח מתוך השטר בשטרי דלאו אקנייתא ואכתי צריך עיון: