שולחן ערוך חושן משפט מג יט
<< · שולחן ערוך חושן משפט · מג · יט · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
אם אינם זוכרים ליום הקנין לא יאמרו ברור לנו שקנינו ממנו בתשרי ואין אנו יודעים בכמה ולפיכך נכתב מתחלת חשון שזה מיחזי כשיקרא יש מי שאומר שאם זוכרים שקנו ממנו בתחלת תשרי או באמצעו או בסופו יכתבו בשליש הראשון של חדש פלוני או באמצעו או בשליש אחרון:
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
ולפיכך נכתב מתחלת חשוון: ואפילו נכתב בשטר שאחרוהו או שנכתב בו דאקני אפ"ה מחזי כשיקרא כמ"ש מור"ם לעיל בסמוך ס"ס י"ב ע"ש דאל"כ פשיטא דלא יעשהו מאוחר מחשש שנתבאר שם בסי"ב וק"ל:
בשליש הראשון כו': וליכא למיחש דיגבה בו מתחלת השליש דהמע"ה וק"ל:
ש"ך - שפתי כהן
(מ) לא יאמרו כו' דין זה לא מסתבר כלל ואף שבב"י כ' שאנו מוכרחים לפרש כן דאל"כ למהליה לטעמא דמיחזי כשיקרא הא משום ספק פסול דדילמא מוקדם הוא וגם בבעל התרומות נראה שהוציא כן מהש"ס מ"מ לפע"ד אינו מוכרח כלום ורבה בר שילת קאמר דאי לא ידעי יומא דקנו ונראה להם שקנו ממנו בתחלת תשרי והם מסופקים בכך לא יכתבו בשטר בסתם שקנו ממנו בתחלת חדש תשרי שאם יבואו לידי בירור שקנו ממנו בתחלת חדש תשרי יתנו לו השטר ואם לא יתברר יקרעו דשטר דמ"מ בשעת כתיבה מיחזי כשיקרא וה"נ אמרי' בש"ס פ' הכותב ושאר דוכתי האי אשרת' דדייני דכתיבה מקמי דנחוי סהדי אחתימת ידייהו פסולה דמיתחזי כשיקרא ונתבאר לקמן סי' מ"ו סכ"ד והיינו אפי' שלא יתנו השטר עד אחר שיודו העדים על חתימת ידם פסולה כיון שבשעת כתיבה לא הודו ואף החולקים שם י"ל דמודו כאן או אפשר שהחולקים שם פליגי נמי הכא ולכך הרא"ש בפ' ג"פ השמיט בדברי רבה בר שילת דמיחזי כשיקרא משום דס"ל דבשאר שטרות שאינן מעשה ב"ד קי"ל דלא חיישי' למיחזי כשיקרא וכמ"ש בפ' הכותב. וגם ראיתי בבעל העיטור דף ד' ע"ב שכ' על רבה בר שילת וז"ל ומסתברא כיון דקי"ל בעלמא למיחזי כשיקרא לא חיישי' כתבי יומא דבריר להו וכתבי ואחרנוהו עכ"ל וא"כ אפי' יהיה פי' הש"ס כהבעה"ת וב"י מ"מ הא הבעל העיטור פסק דלא קי"ל הכי ע"כ נלפע"ד היתר ברור שאם יודעים שקנו ממנו בתשרי ואינן יודעין בכמה מותרים לכתוב מתחלת חשון מיהו בחדושי רשב"א פ' כל הגט משמע כהטור ובעה"ת שכתב שם דאמרינן בגט פשוט אי ידעיתו יומא דאקניתו בי' כתובו ואי לא כתובו יומא דכתביתו ביה ואי לא מחזי כשקרא כלומ' אבל יומא דלא קנו ביה ולא יומא דכתבו ליה לא אע"ג דודאי קנו מיניה מקמי ההוא יומא דכתבי אינהו משום דמיחזי כשיקרא עכ"ל וצ"ע:
באר היטב
(לו) ולפיכך: . ואפילו נכתב בשטר שאחרוהו או שנכתב בו דאקני אפ"ה מחזי כשיקרא דאל"כ פשיטא דלא יעשהו מאוחר מחשש שנתבאר בסי"ב עכ"ל הסמ"ע. והש"ך השיג על דין זה ומסיק וכתב ונ"ל היתר ברור שאם יודעים שקנו ממנו בתשרי ואינן יודעים בכמה בחדש מותרים לכתוב מתחלת מרחשון מיהו בחידושי רשב"א לא משמע כן עכ"ל וע"ש.
(לז) הראשון: וליכא למיחש דיגב' בו מתחלת השליש דהמע"ה. סמ"ע.