שולחן ערוך חושן משפט לה א
שולחן ערוך חושן משפט · לה · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
קטן פסול להעיד אפי' היה נבון וחכם עד שיביא שתי שערות אחר י"ג שנים גמורות ואם שהו מלבודקו זמן רב אחר שהיה לו י"ג שנה ובדקוהו ונמצאו לו ב' שערות הוא בחזקת גדול משעה שהיה לו י"ג שנה ואם נתמלא זקנו אינו צריך בדיקה:
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
קטן פסול להעיד: ילפינן לה מדכתיב ועמדו שני האנשי' דקאי אעדים דאי אבעל דין ק' וכי אנשים באים לדון ולא קטני' ולא נשים וכמ"ש בסי' ז' ע"ש:
ב' שערות אחר י"ג שנים גמורות: פי' י"ג שנים שלימות ול"ת כשהוא שלשים יום בשנת י"ג הרי הוא כשנה ויחשוב כגדול ועמ"ש בסמוך בס"ק ד' ולענין דיינות כתב הטור והמחבר בסי' ז' ס"ג די"א שהוא כשר כשהוא בן י"ג שנים אפי' לא הביא ב' שערות וה"ט דס"ל דלענין דיינות הכל תלוי במה שהוא מבין ולא הושוו דיינות ועדות אהדדי לאמר דהפסול לזה פסול לזה ג"כ אלא לענין זה דבשניהן שם קטנות פסול בהן מיהו כל חד לפי סברתו וכמ"ש שם בסי' ז' ע"ש וכתבתי שם ג"כ דמה"ט י"א דלדון פסול עד שיהא בן י"ח שנים והביא ב' שערות דס"ל דגדלותו לענין דין דבעינן שיהא איש אינו עד שיהיה בן י"ח שנים ע"ש:
ואם שהו מלבדקו כו' ובדקוהו ומצאו כו': נראה דה"ה וכ"ש למ"ד דאין דנין עד שיהא בן י"ח שנים והביא ב' שערות כנ"ל דאם לא בדקוהו כשהוא בן י"ח שנה ודן ובדקוהו לאח"ז דינו דין וק"ל:
ואם נתמלא זקנו: ל' הטור הוא ואם צמח זקנו למעלה כו' והמחבר שינה וכתב נתמלא ולשטתו אזל דכ' בב"י דיש חילוק בין נתמלא לצמח ע"ש ואני כתבתי בדרישה דנלע"ד חד ענינא הוא ונתמלא הוא ל' התלמוד וצמח הוא לשון הטור ולא קאמר הגמרא נתמלא' זקנו אלא ללמדינו דבב' שערות לא סגי בזקן דלמעלה ונתמלא בריבוי שערות קאמר ולא בגדלותן דבשיש לו הרבה שערות אז בצמיחתן סגי ולא בעינן שיהא שערות גדולות כדבעינן בשתי שערות דבזקן תחתון כמבואר בא"ע ע"ש בסי' קנ"ה ועד"ר:
ש"ך - שפתי כהן
(א) שתי שערות אחר י"ג שנים גמורות. פי' י"ג שנים שלימות ולא תימא כשהוא שלשים יום בשנת י"ג הרי הוא כשנה ויחשב כגדול עכ"ל סמ"ע משמע דר"ל דאם נולד באמצע ליל ר"ה נעשה בן י"ג שנה בתחלת ר"ה של שנת י"ד ובספר לחם חמודות ריש פ' יוצא דופן מסתפק בזה ורצה להוכיח מהתוס' דר"ה (דף י' ע"א) ומהרמב"ם דבעי' מעת לעת בשעות והמעיין שם יראה דלא מוכח מידי ומ"ש התוס' בר"ה דבעינן מע"ל היינו בימים תדע דהא בס"פ יוצא דופן אמרי' בגמ' שנה האמורה בקדשים שנה האמורה בבתי ערי חומה שתי שנים שבשדה אחוזה שש שנים שבעבד עברי וכן שבבן ושבבת כולן מע"ל וכתבו תוס' שם וז"ל בפ"ב דזבחים אמוי' דשעות פסולות בקדשים וכן בבתי ערי חומה כדמשמע בפ"ב דזבחים ולא דמי לאחרינא דלא בעינא מעת לעת לשעות כדפי' לעיל גבי שלשים יום איכא בינייהו עכ"ל הרי להדיא דאע"ג דהוזכר בגמ' מע"ל היינו בימים א"כ גם כוונ' התוס' בר"ה יכול להיות כן וגם דעת הב"ח בא"ח סוף סי' נ"ג דא"צ להשלים מע"ל בשעות וכן הוא בחד תירוצא בתו' פרק יוצא דופן סוף (דף מ"ד) ד"ה שלשים יום איכא בינייהו מיהא לחד תירוצא בתוס' שם בעינן י"ג שנים מע"ל עד שעה שנולד וע' מ"ש בא"ח סי' נ"ג סעיף א':
(ב) משעה שהיה לו כו'. ע' בא"א (דף ע"ז ע"ג) מ"ש בזה:
באר היטב
(א) גמורות: פי' שלימות ול"ת כשהוא ל' יום תוך שנת י"ג יחשב כגדול ולענין דיינות כתב המחבר בסי' ז' ס"ג די"א כשהו' בן י"ג שנים אפילו לא הביא שתי שערות כשר וה"ט דשם תלוי במה שהוא מבין ומה"ט י"א דלדון פסול עד שיהא בו י"ח שנים כ"כ הסמ"ע וכתב הש"ך דבזה לא בעינן מעל"ע ועיין באורח חיים סי' נ"ג ס"א.
(ב) נתמלא: ללמדנו דבב' שערות לא סגי בזקן העליון ועיין באבן העזר סי' קנ"ה. סמ"ע.