שולחן ערוך חושן משפט ח ה

אף בשליח ב"ד אסור לנהוג קלות ראש והמצערו יש רשות לב"ד להכותו מכת מרדות והשליח נאמן כשנים להעיד שביזהו כדי לנדותו:

הגה: והשליח ב"ד יכול להגיד לב"ד ואין בזה משום לשון הרע (מיימוני פכ"ה דסנהדרין וגמ' פ' אלו מגלחין) וכן יכול בעצמו לעשות דין במסרב בו להכותו (וכן) אם הזיקו (בממונו) פטור (ר"י נתיב ל"א חלק ב' ונ"י ריש פרק המניח). ועיין לקמן ריש סימן י"א:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

והמצערו יש רשות כו': פי' כשיש עדים שמצערו מכין אותו מכת מרדות אבל בלא עדים אין השליח נאמן להכותו על פיו אלא לנדותו על פיו ולפ"ז צריכין למחוק הוא"ו של ולהעיד וצ"ל להעיד וכ"כ בטור ע"ש ואע"פ שהנידוי הוא חמור בעיני רוב העם וגם לדינא דגמרא מהכאה מ"מ לענין נאמנות לא הימנוהו לשלוח יד בגופו בלא עדים דדוקא לענין נידוי שהוא ביד ב"ד ואין שולחין יד בגופו המנוהו דומה למ"ש דנאמן שליח ב"ד לומר שסירב הבעל דין ולא רצה לבא לנדותו ולא לענין לכתוב עליו פתקא דנידוי וכמ"ש הטור והמחבר בסימן י"א ס"ב דאפילו אהוצאות ממון הקל לא הימנוהו וצער וביזוי הכל חדא הוא והא דכתב אצל הכאה המצערו ואצל נידוי המבזהו משום דשתי מימראות המה בשתי מסכתות ונקט לשון דהמימראות בשניהם עפ"ר שם הוכחתי כל זה ובדרישה כתבתי ישובים אחרים אבל זה נ"ל עיקר:

ואין בזה משום לשון הרע: המחבר בעצמו בסי' י"א כ"כ ע"ש ויליף ליה בגמרא ר"פ אלו מגלחין מדכתיב גבי משה העיני האנשים ההם תנקר כו' ואיך ידע משה זה אם לא שהשליח הגיד לו דבריהן ואי דהוה ביה משום לשון הרע לא הוה מרע"ה כתבו בתורה ע"ש:

להכותו וכן אם הזיקו בממונו פטור: כצ"ל וכן הוא שם וסיים שם וכ' דאפי' יכול להצילו בד"א עכ"ל:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(ה) והמצערו יש רשות כו' עי' בסמ"ע ס"ק כ"ג ובס' א"א דף ע"ה ע"א ובתשו' באר שבע מ"ש בזה:

(ו) ואין בזה משום לשון הרע כו' עיין בתשובת ר"א ן' חיים ר"ס קי"א:

באר היטב

עריכה

(ז) להכותו: פי' כשיש עדים שמצערו הי' מכין אותו מכת מרדות אבל בלא עדים אין השליח נאמן להכותו רק לנדותו ואע"פ שנידוי חמור מדינא דש"ס מ"מ לענין נאמנות לא הימנוהו לשלוח יד בגופו בלא עדים וע"ל סי' י"א ס"ב עכ"ל הסמ"ע וע' בס' ב"ש מה שכתב בזה.

(ח) פטור: אפי' הי' יכול להציל בדבר אחר. סמ"ע.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}